|
|
עמוד:116
116 מבקש הבן מהאב שימליץ עליו לחבריו כדי שיקדמו אותו שהרי לפי מצוות , בהזדמנות זו אביו לא יהיה עוד בר פלוגתא לחכמים . אין כאן בקשת קידום תמורת ויתור על אמת כל שהיא , מהסוג שדחה עקביא בזמנו . הבן לא חייב לשלם מחיר על המחלוקת ההלכתית החריפה שהייתה מנחה אותו מפורשות להניח למחלוקת ולאמץ את דעתם . האבבעיקר כאשר , לאביו עם החכמים אומר עקביא לבנו . , איני ממליץ זה רגע קשה . האב על ערש דווי והבן מבקש מאביו תמיכה , אולי אחרונה . לרגע הוא חושש מעשיך " אבל אומר לו : התקדמותך תלויה בך , במעשיך . , האב מרגיעו בעניין זה . שאינו ראוי לקידום . " יקרבוך ומעשיך ירחקוך דבריו של רבי עקיבא " לא מפני שאני גדול מחבריי " מלמדים שאכן הוא חש אחראי לחבריו הידע - אבל יודע גם שנפילתם אינה משום שלא הכינם כראוי בפרטי לימוד תורת הסוד ולא חסרון היה הגורם למה שאירע להם . שלושתם היו מגדולי תלמידי החכמים שבדור ויודעי ח " ן . אבל הכניסה ליכה הזהירה בשביליו דורשת רמה מוסרית גבוהה בעניינים שבין אדם לחברו , במימושלפרדס והה מצוות הקשורות בכלל של " ואהבת לרעך כמוך " ובצניעות . כדברי האב , עקביא בן מהללאל , לבנו מעשיך " אומר לחבריו האהובים ולכל אדם נוסף הרוצה לעלות לפרדס : רבי עקיבאשאהב , כך גם . " חקוךיקרבוך ומעשיך יר כמחסום הגדול בכניסה לפרדס , , בעוד שבעיני רבים נראה מכשול הדעת , ובעיקר ידיעת ח " ן השאלה אינה אם ניתן להיכנס של כל אדם . מלמדת האגדה שהכניסה היא בגדר היכולת הסבירה אלא איך נכנסים באופן שאפשר יהיה גם לצאת בשלום . האהבה היא הכוח המניע , ומי יכול להיכנס בה מותנית שלמות המעשים , בין אם מדובר בפרקטיקה הנובעתושמאחורי השלמות המוסרית , לא במקרה נסמך בפתיחת מאמר זהע . כפי שהראינו מאהבת ה ' או במעשים הקשורים לאהבת הרֵ הרעיון על פסוק משיר השירים הקובע שדרכו הייתה רצופת אהבה : הדרך אל הפרדס , הכניסה אליו , אותם אלה המולידים את - פגע , מותנים ביחסי אהבה קודמיםבלאהשהייה בתוכו והיציאה חזרה המעשים הראויים .
|
אדמוני, אריאל
|