"לא טוב היות האדם לבדו": סוד כוחו ומוגבלותו של המשאב החברתי בהתמודדותם של הורים ששכלו את ילדם בפיגוע טרור - יעל סקה

עמוד:254

254 נתקלתי גם באמירות לא מתאימות , כמו למשל איך אתם מסוגלים ללכתהמיוסר והדואב : " . משהו כזה " - לחתונה ? , והלכנורקאחרי שנה וחצי את הצורך לצמצם את המתחתמורכבות תהליך ההתמודדות עם האובדן האישי , יוצר בין הניסיון של הקהילה החברתית הקרובה לסייע לאדםבין האדם השכול והחברה . המתחהקיים לבין הבחירה בשיח המייצג פלישה – השכול להתמודד עם כאבו ולחזור ל " שגרת חייו " טרם האובדן למרחב האישי , ונושא גוון של קהות רגשית . לאה היטיבה להמחיש מקרה שכזה : עכשיו אני בלחץ , יש לי חתונה ויש ליקושי , הקושיהואבגלל שאני רוצהללכת , אבלקשה מההבעיהלהתלבשוללכת . חברהאמרהלי אני לא מבינה אותךמהאתלאיכולה ? . . לי . לשבתבאירוע ? היאאמרה לי , אני לאכועסת , אני רקרוצה להבין אותךאבלתסבירי לי מהקשה ? . זהמשהושגורםלילבכות , לדופקמהיר , ללחץדם , לתשישות , לכאביםבכל הגוף , אני מרגישה לא טוב . ואחריכמהדקותהיאמספרתלישהיאבלחץמאיזהמסיבה יעבור , אבל מה שאני עוברתזהכאבשילךליםבסוף שנה , ואני אומרת לה שהכושישלילד יןאתזהאיתיכלהזמן , זה לאיהיהאחריי . אנשים לאמסוגליםלהב אנושי : ה מגי בחרה לתאר מקרה אשר מדגים את המוגבלות החברתית בהתמודדות עם הסבל היו לי הרבהמקרים של תגובותשהכעיסואותי . פעםאחתחודשאחריהרצחהלכתילבנק , ואיזופקידהאומרתלי נו איך ? קשהלך ? . שאלותכאלושאתלאמאמינה . גםמפריעלי שאנשים צוחקים מרחוק , אבלכשהםמתקרביםאליי הם עושיםפרצוףעצוב , למה ? הם לא מביניםשהםמכאיבים לי יותר . שיתנהגו כרגיללאפשוטלאיודעים איך להתמודד . הם צריךלעשות פרצוף , זה רקמחמיראתהדיכאוןשלי . איבדה בפיגוע שהתרחש במלון פארק במהלך חגיגת ערב הפסח את בתה , בן זוגה וחתנה איריס שכול לבטא את אבלו : אדם התיארה את הציפיות החברתיות הנוגעות למשך הזמן בו " ראוי " להיא אמרליפעםמישהובעבודה , טובאיריס זהו עברה שנה , אתצריכהלחזורלעצמך . אז אמרתילו מה הם ) יקיריה ( חוזרים ולא אמרו לי ? , לאידעתי שהם חוזרים , אזאםהם חוזריםאזגם אני אחזורלעצמי . הםלא מבינים , פשוט לא מבינים לאה הוסיפה לרעיון זה וטענה שבפרספקטיבה של זמן , מצופה מהאדם השכול להגביל את המערבולת הרגשית בה הוא נתון , ולהשיב את הלך רוחו ה " נורמלי " והתקין על כנו : שובבה , שמחה , - אנשים חושביםדימספיק , שאני צריכהלחזורלהיותלאהשהייתי קופצנית , אני כברלאכזאת , ואנשים מצפים שאני יחזורלהיותכזו . ושאניאתאפרקצת , שאני ילבשבגדישבתחגיגיים . . . ישליהמוןמלחמותעםעצמי , אומריםליישלךעוצמות , שבועיים , פשוטכך . אני - ישלךכוח . כלהזמןשאומריםליאתזה , ישלי נפילה שלשבוע צה להתמודדבקצבשלי , ובדרךשלי . אני לארוצהשילחיצואותיויגידוליאיךלהתמודד , רו ושיתנו ליעצותמרגיזות . אני אמצאכבראתהדרךלהגיע לזה . שייתנו לילהיות אני , לבד . זוהדרך שאני רוצהלהתמודדבה , לבד פיצול בין עולם הפנים לעולם החוץ של ההורה השכול

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא