"לא טוב היות האדם לבדו": סוד כוחו ומוגבלותו של המשאב החברתי בהתמודדותם של הורים ששכלו את ילדם בפיגוע טרור - יעל סקה

עמוד:249

249 ומזדהיםאתך , נותנים לךמילה : " מצטעריםממהשקרהלך " . " שלאתדעצער ", והמילים זהמאודמרגיעאותישאומריםלימילה " . . . האלועוזרותלך . זה עוזרהמון צורך לסייעביחס לבמיוחד , טובה מאזכרת את חשיבותה של התמיכה החברתית גם בחלוף הזמן לה למלא את החלל שנפער עם אובדן בנה . מדבריה ניתן לראות גם שהתמודדות עם אובדן מעמידה תיים : ילמבחן את איכות הקשרים החברתיים ומסייעת לאדם להבין מי הם החברים האמ באיםאלייכלהזמן , הביתשלילאריק . נדיר שאני לבד . יש חברותשבאות אליי פעםבשבוע , אםלאהיהלי את זה לאישכאלהשבבוקרוישכאלהבערב . ביוםשישימוציאיםאותי . . . בןאדםלא נמדד בשמחה , אלא בעצב , ופה אני רואהמיהאמיתייםיודעתמההייתיעושה . . . ומילאהאמיתיים . ישליתמיכהרחבהמאוד . באיםהרבה , יוצאיםלסופישבוע , לטיולים המעניק גם סיוע בהגדרת הזהות , תרומתו של הקשר החברתי העוטף והרציףלגביאהוד מוסיף אתנחתא מהמחשבות הטורדניות : במתןהאישית והחברתית השכולה , בהיסח דעת לכאבו ו משפחה , חברים , נכדים , זהמהשמחזיקאותי . זוהאופטימיות שלי . זהמאודחשוב לי . אני לטיולים , ומדבריםהרבהעלהחיים , . . אנחנו יוצאיםלמסעדה . . מרגיש שאנחנו לאלבד . . לאדוחקיםאתהמקרההצידה . יש לנו הרבהחברים וכשאנחנו יוצאיםמזכיריםאותו , וזה נותן לנו הרגשהטובה . הם נותנים לנו אפשרותלהתמודדעםהשכול בצורה חיובית . . לא אםישאנשיםבודדיםשאף אחד לא פותחאתהדלתבפניהם , אזהכעס מכונסים בעצמנו . . . אצלםהואגדוליותר , והםמתעסקיםכלהזמןבשכול , אבל שבאיםחבריםואתיוצאת תואתעסוקה , אז אני משחרר אתהכעסומסתכלים על זה אחר מספר הורים דתיים אזכרו את התמיכה של אנשי הדת בהתמודדות עם האובדן . אובדן של ילד מפר את שיווי משקלו של האדם ומערער את עולמו . אנשי הדת בדמותם של הרבנים מסייעים בהשבת םי אמונית למוות בכלל ולגזרת השמי - שיווי המשקל באמצעות הענקת פרשנות ומשמעות דתית כך היה . לסבל האישיבפרט . נראה , שפרשנות זו מעניקה לאדם תשובות לשאלות , נחמה ופשר במקרה של שרה : אחד מהרבנים באיחד עם אשתו הרבנית כדי לנחם אותנו . הםסיפרוסיפוריםמהמדרש הואאמרלדוגמה , שאלו שנהרגו הםומהגמראשל אנשים שקרהלהםגםדברכזה . . . קדושים , כמו שושנים , הייתה להם זכותלעלות למעלה , ה ' בחר רק את הטובים את השושנים אתהפרחיםהאלה . כולנוהיינובאוטובוס למה חלילה הואלא לקח אתכולם ? . הםמחזקיםאת כי לאכולם היו ראויים , לא לכולםהייתהזכותרקלאלה שנהרגו . . . לטובהלהאמונה שלנו , ואומרים לנו שהכו " האחר הדומה " : קבוצת השווים כחוט השני בין כלתמודדות האישית . ההמסגרת גם הקשר עם קבוצת השכול נתפס כמשמעותי ב תחושת שותפות גורל , היכולת לבטא פורקן רגשי , החלפת רעיונות , חיזוקההורים השכולים עברו היכולת האנושית להבין קוגניטיבית ורגשית , רגישות והבנה לכאב . לתפיסתם של ההורים וכן רגשי שמורה רק לאותם אנשים שחוו הלכה למעשה את חווית האובדן . ייצוגוועוצמתהכאבאת מהות לנקודה זו ניכר בדבריה של רחל :

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא