"לא טוב היות האדם לבדו": סוד כוחו ומוגבלותו של המשאב החברתי בהתמודדותם של הורים ששכלו את ילדם בפיגוע טרור - יעל סקה

עמוד:248

248 בצורהכזוממשטיפחווחיבקואותנו . עכשיו אני נזכר בזהצריכהלחשובולדאוגלכלום . . . מישהו נתן לנו צ ' יק , " קחכסףסירים . . . הביאואוכל . . . . שכנות . . בהתרגשות מהנתינה . . . ₪ , השני הביא לי 000 . 10 תשלח מישהו שישים בבנק , שלאיהיולךדאגות ", אחדהביא לי " לאצריך , תחזיר . זה - אמרתילהם אני לאצריך , הםאמרותשים בבנק . ₪ . . 000 . 10 גם " עזרהעדשתתאושש שהיגרה לישראל מברית המועצות , סוניה שלחשיבותה של התמיכה החברתית ניכרת מאוד בשיח יחד עם הקשיים הטמונים בתהליך ההגירה והקליטה , לשעבר . המבניות המשפחתית המצומצמת בחברה החדשה , במיוחד לאחר אובדן אישי , מולידים בקרבה תחושת בדידות . אי לכך , ניכר ת הקושי , הניכור וחוסר השייכות שהיא חשה ושבכוחה של תמיכה חברתית רחבה , למזער את תחוש : בחברה הישראלית כשהודיעושהבתהלכה , לאידעתימהלעשות ? , למי לפנות , איך מארגנים הכל ? , אנשים מהרחובבאוועזרווחבריםבאוועזרו . הם לא רק ישבופה ונתנו תמיכה , הםגםדאגו לארגוןשלהאוכלוכלמהשהיינוצריכיםבשבעה . התמיכההייתהמדהימה . כלהשבעה תואוכל , שפע שלאוכלמאיזומסעדה . כולםהציעוהביאו לנו ארגזיםשלפירותוירקו אנשיםשלחומכתביםמארצות הברית מאנגליה , עזרה . זהחשוב , הרגשתי שאני לא לבד . . . זה היה מדהים . לאהשאירואותילבד הסביר את סוד כוחה של תמיכה , ששכל את בתו היחידה , עולה מברית המועצות לשעבר , גם סרגיי " ( , אתה מרגישכמוחולהנפש השינוי שחל בתפיסה ובדימוי העצמי של ההורה השכול ) " . חברתית את הצורך כולם המחשבות הטורדניות שאינן נותנות מנוח , תחושת הבדידות המקננת , מולידים נוכחת , תומכת ורגישה : , בסביבה חברתית קרובה החבריםעוזרים לי מאוד . הם ליוואותי מההתחלה ועזרוליבכלמה שאני צריך . הכיחשוב שלאמצאתיאתעצמילבד , ישלחבריםהרבה כוח לעזור , אפילויותרמפסיכולוגים . כדי המחשבותלעבור את הימיםהראשוניםוגם אחר כך , חייבתמיכהחברתית . זהנותןכוח . . . שמתרוצצותלךבראש , במיוחד בתקופה הראשונה יכולות להרוגאותך , ואתהמרגישכמו חולה נפש . לא האמנתי שהלכהליהבת , האמנתי שהיאעומדתלחזור , והחבריםעזרו לי לעבוראתהימיםהקשים רק מעצםהיותםשם בהתמודדות עם תחושתיםירון , ביטוי הכאב וההזדהות של הסביבה החברתית מסייעעבור הבדידות המלווה את חווית השכול : . הסבל . . בוכיםאתך . . התגובות היו מדהימות , אתה מרגיששאתהלאלבד , אנשים , אתך . הואשלי , אבל הוא לארקשלי , הואלאומי , שלכולם . כולם שותפיםלכאב הזה . כאילוהוא היההבןשלהם גם בשיחבאים לידי ביטויהצורך הרגשי בהזדהות חברתית עם הכאב האישי וההשתתפות בצער של רון : שמישהו שומע שאיבדתי ילדהבפיגוע אז הוא מאוד מזועזע , והוא ישר תומך , ועוזר ומתחבראליי . שאני אומרלמישהושזהמפיגוע אז הםמזדעזעיםואזמלטפיםאותךקצת

אדמוני, אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר