|
|
עמוד:386
386 בפגישתו עם נשיא הקהילה ועם הרב הראשי שלה . כבר 1958 . 9 . 8 - אלו נמסרו על ידי הגנרל עצמו ב הוזכר לעיל שהשלטונות בעצמם חיסלו פרשה זו על ידי הודעה מתאימה לקהילה והתנצלו בפניה . להבין את הדברים גם על רקע נוסף : הפסיכולוגיה המיוחדת של אנשי ' הלוחמה . ישד רד החמישי של הצבא , אשר למן הרגע הראשון הם היו מעורבים בכלש המ – הפסיכולוגית ' , לימים נשיאה שלגול - הפרשה . משרד זה היה ממונה על ההכנות למשאל העם ] ביזמת שארל דה להקמת הרפובליקה החמישית ולפתרון באמצעים 1958 בספטמבר 28 - צרפת , שלבסוף התקיים ב בה אובייקט לתעמולה מכוונת בהתאםובמגעו עם הקהילה ראה צבאיים את המשבר באלג ' יריה [ של חברי וועדלדפוסי הפעולה הרגילים שלו , דבר שניתקל המנטאליות המזרחית המובהקת בהיות אנשי המשרד החמישי קשורים בעבודה זו באופןהקהילה וגרם למתח מסוים . יתר על כן , שהיה מורכב בקונסטנטין , במידה לא מבוטלת כלל , - Comité du Salut - Public ההדוק באנשי מאלמנטים שהם ידועים כשונאי ישראל , הם גם הושפעו על ידי דעותיהם והשמצותיהם של אלו ביוםוזאת בעיקר בשל היותם הם עצמם זרים במקום וחסרי ידיעה על תנאיו המיוחדים . והתעניין בהלך הרוח בין נפגש קולונל המשרד החמישי בקונסטנטין עם נשיא הקהילה 1958 . 7 . 26 שהקהילה תפתח בתעמולה מכוונת בין היהודים בקשר למשאל העם הקרוב וגם ביקש רשמית שלה אין הקהילה רשאית לפתח כל תעמולה או כל פעילות הנשיא השיב שלפי הסטאטוסחבריה . עם הממונה על פעולת החינוך בקרב Jeannet נפגש הקולונל 1958 . 7 . 20 - מפלגתית או פוליטית . ב לצרפת , אך הסתייגמוחלטת של היהודים הנוער מטעם הקהילה אשר גם הוא הבטיח לו נאמנות מבקשתו לקיים מפעלי תעמולה מיוחדים שאין הוא מוסמך או רשאי לעסוק בהם . אין ספק יהודיים בקונסטנטין שנצטרפו - יהודיים ולאשפרשת מגעים אלו , בתוספת ההשמצות של חוגים הם שיצרו במשרד החמישי את הפסיכוזה של חשד כלפי הציבור היהודי . לעניין זה כדאי – לה – לציין שאילו היה המשרד החמישי מגלה יתר הבנה לתנאים המיוחדים של קונסטנטין ויהודיה הוא היה מבין שאין כלל צורך במפעלי תעמולה מיוחדים בין היהודים וכל הבעיה לא הייתה קיימת כלל . הייתה תמיכה כספית במורדים מצד היהודים ? אין להטיל אשמה מעין זו על הקהילה . האםה היהודית בכללה . לעומת זאת , יתכן ויהודים בודדים שרכושם אן חייהם נמצאו בסכנה , נאלצו לשלם כופר . אולם אין זה כלל סוד באלג ' יריה שנוהג זה נפוץ למדי בין המתיישבים הצרפתים , אשר רבים מהם אף נשפטו בשל כך . ין אישים יהודים בקונסטנטין לבין הלאומנים האלג ' ירים ? תחילה יש להעירב . האם היו קשריםו שבקונסטנטין הצטמצמו היחסים החברתיים בין יהודים וערבים יותר מאשר בכל מקום אחר שבהם נהרגו ערבים רבים בידי יהודים כתגובה על 1956 . 5 . 12 וזאת בעיקר לאחר המאורעות של ברובע היהודי , דבר שגרר אחריו הטלת חרם כלכלי וחברתי על היהודים מצדזריקת רימונים הערבים . יתכן ואישים מסוימים משני המחנות שמרו על קשר אישי ביניהם לשם חילופי דעות , או את אותם אישים יהודים , קלאך בשום אופן אין לפסול בשל כך – אף מתוך הרגל או ידידות וחומר את כל הקהילה כולה , כפעילים בסיוע למורדים . נזכרה פעמים אחדות הפעילות הקומוניסטית בקרבשל השלטונות בקונסטנטין . בחקירותז היהודים . המגוחך והטרגי שבדבר הוא שקהילה זו נחשבת על ידי אלמנטים צרפתים מסוימים י כקומוניסטים , בו בזמן שהלאומנים הערבים רואים בה מבצר של הריאקציה הצרפתית . לפ הערכה שנעשתה לפני חודשים אחדים על ידי עסקן יהודי מקומי הייתה החלוקה הפוליטית של יהודי קונסטנטין כדלקמן :
|
אדמוני, אריאל
|