|
|
עמוד:235
235 Hoffman, י הופמן ) ל ידהיבט נוסף לעניין הענישה הפיזית והזדהות עם הורים הוצע ע ( . הוא טען שיש הבדלים בשימוש בסוג הענישה בין המעמד הנמוך ובין המעמד הבינוני 1963 . לדעתו , הענישה הפיזית תהיה רווחת יותר בקרב המעמד הנמוך , כאשר ההזדהות בקרבבחברה מעמד זה תהיה יותר בכיוון של הזדהות עם התוקפן , אשר נובעת מתוך פחד . חיזוק להופמן ניתן אקונומי של קבוצת עברייני הנוער הוא נמוך . - המעלים כי מצבם הסוציו , לקבל מממצאי מחקר זה הפעלת כוח פיזי קשור בגורם בין הסבר אחר לחוסר הקשר בין הזדהות עם הורים ל פסיכולוגי . בספרות קיימת גישה הטוענת שאיכות היחסים בין ההורים לילדיהם תקבע לא מעט ( . כלומר , אם ההורה נתפס . Baumrind, 1966 ; Rutter et al 1998, כיצד הילד תופס את העונש ) הילד לא יראה בעונש הפיזי כאקטייחסי כבוד בין הילד להורה , אזקיימיםכאדם חם ואוהב ו סוג שלאשר מבטאיםרבים , הסברים נוער עבריין קיבל הסבריםשלאור הממצאנראה שחמור . , לא נמצא קשר בין הזדהות להפעלת כוח פיזי . הילדדאגה כלפייחס חיובי ו כמו כן , נמצא כי ככל שעולה השימוש במפגש משמעת מסוג מניעת אהבה , יורדת למפגשכי נראה ההזדהות עם ההורים בקרב נערים נורמטיביים וכן בקרב נערים עבריינים . מכיוון שהוא מבטא , שימוש בכוחאשרהשפעה חזקה יותר על הנער מ נה משמעת מניעת אהבה יש לעיתים פוגעת יותר מאשר האלימות הפיזית או המילולית שבמובןההתעלמות . התעלמות כללית מסוים מבטאת סוג של תשומת לב . האגרסיביות הפסיבית דוגמת התעלמות מהילד , איום ההורה בנטישה וכן איום בהפסקת האהבה לילד , מזיקה מבחינה נפשית יותר מאשר הנזק הפיזי שמותיר השימוש בכוח . חיזוק לכך נמצא בעובדה שמניעת אהבה הוא משתנה שיכול לנבא מי יהיה עבריין ומי יהיה נורמטיבי . המשתנים התלויים כחזאים של עבריינות או נורמטיביות בין קבוצת העבריינים ובחינההזדהות עם חברים , שימוש בכוח ומניעת אהבהתלוייםה משתנים ה אכן נוטליםהללו המשתנים עולה כילוגיסטיתהרגרסיהה ניתוח מלבין קבוצת הנורמטיביים . , ומשמשים יסוד לניבוי במידהמופיעים במידה ניכרת בחייהם , בחיי העבריינים משמעותיחלק תומך בני נוער כעבריינים או כנורמטיביים . ממצא זהביחס ל ( % 64 - טובה של דיוק ) למעלה מ על כן , המשתנים הללוהשקפות התיאורטיות הרואות במשתנים אלה כחשובים . בה רבהדמיב יכולים לשמש יסוד להבנת הרקע הפסיכולוגי של עבריינים בישראל לעומת נורמטיביים , ומספקים חומר לדיאגנוזה של עבריינים וזו נראית לנו כתרומתו העיקרית של המחקר .
|
אדמוני, אריאל
|