|
|
עמוד:232
232 הוריהם . לפיכך , כיצד ניתן ליישב ממצאים אלה עם התיאוריה השלטת החוזה הזדהות חזקה יחסית של עבריינים עם בני הגיל לעומת זו עם ההורים ? דרשת נראה כי כדי לאמץ או לקבל את ההשפעה והנורמות של בני הגיל לא בהכרח נ של אמלר וריצ ' רמצויה גם במחקרממצאים אלותמיכה לת ההזדהות עם ההורים . וחלשהי מכלל % 85 - מכלל העבריינים ו % 80 - . חוקרים אלו דיווחו כי כ 1995 Emler & Reicher, ( ) כמו כן , הנורמטיביים שנבדקו במחקרם טענו כי דעת הוריהם חשובה להם יותר מדעת בני גילם . , ערכיםועמדותדוגמתעים על ילדיהם בתחומים מסוימיםהורים משפי 1977 Conger, ( לפי קונגר ) אופנה . ומוסיקהדוגמת ואילו קבוצת השווים משפיעה על בני הנוער בתחומים אחרים הקשר של הנער עם הוריו לעומת הקשר של הנער עם בני גילו כמקור לעבריינות עומד ( לבין Sutherland & Cressey, 1978 / 1934 בין התיאוריה של סאתרלנד ) מחלוקתבמרכז ( . לדעת סאתרלנד , הנער לומד להיות עבריין כאשר הוא Hirschi, 1969 של הירשי ) התיאוריה נחשף לקבוצת שווים עבריינית אשר משפיעה עליו במידה רבה . לעומת סאתרלנד , סבר הירשי כי בני נוער מחפשים חברים הדומים להם . הנער העבריין נושא באישיותו נטייה לעבריינות ולכן הוא מתחבר לקבוצת עבריינים . השקפתו של הירשי קובעת כי מקור העבריינות אצל בני הנוער הוא חיי המשפחה , שעה שמקור העבריינות לדעת סאתרלנד הוא בהשפעתבבהשפעת ההורים עליהם ו בני הגיל והסביבה . בקבוצת בני הגיל מסגרת חלופיתשתי הגישות משלימות זו את זו : זו הרואה נראה כי בקבוצת בני הגיל קבוצה משלימה לקשר עם ההורים ) סאתרלנד ( , וזו הרואהלקשר עם ההורים נראה כי על רקע הצורך של המתבגר בהיבדלות מההורים , כדי , ) הירשי ( . לפי הגישה הראשונה להגדיר את עצמו כאדם עצמאי , משמשים יחסי הגומלין שלו עם קבוצת בני הגיל כתחליף לקשר עם ההורים . לעומת זאת , הגישה השנייה , המקובלת כיום , רואה את היחסים עם קבוצת בני הגיל הקשר עם ההורים אינו סותר את יכולתם , כיחסים משלימים ליחסים עם ההורים . על פי גישה זו של המתבגרים לפתח אוטונומיה ולגבש את זהותם העצמית . אינדיבידואציה וקשר עם המשפחה אינם סותרים זה את זה אלא משלימים זה את זה ותורמים להתפתחות אדם בריא בנפשו ) טוראל ( . 2002 ושות ',
|
אדמוני, אריאל
|