הזדהות, מפגשי משמעת, קבוצת השווים ועבריינות נוער - נילי כהן רוכברגר

עמוד:230

230 עם ההורים נדחתה בניתוח הרגרסיה הלוגיסטית לדיוק הניבוי של הנורמטיביים והעבריינים , יה בהשוואה לשלושת המשתנים האחרים ) הזדהות עםי יתה גדולה די מפני שתרומתה לא ה אין ש . לפיכך , ייתכןותאו נורמטיבי ותהחברים , מניעת אהבה ושימוש בכוח ( כדי לחזות עבריינ מקום לדבר על התנכרות העבריינים מההורים ומערכיהם , כפי שתחזית זו באה לידי ביטוי קשר בין ההוריםהנראה כי . ( 1991 , . Patterson, 1982 ; Quay, 1987 ; Simons et al בתיאוריות ) כפי שבא לידי ביטוי בהזדהות , זה של הנורמטיבייםמ אינו שונה ברמתוכמעט ולבין העבריינים על הבדל בין המצב המצטייר בנתונים שנאספו בישראל במחקר זהמעידההורים . עניין זה עם Heaven et al . , 2000 ; Larson מחקר שנערך בארה " ב ) לבין מה שהתקבל כבר כממצא " מוצק " בַּ ( . רמת ההזדהות הגבוהה שהתקבלה 1987 Richards, 1991 ; Montemayor & Brownlee, & תשומת ליבנו לכך שבגילאים אלה טרם נחלשה הזיקהאתהביסמבקרב שתי קבוצות בני הנוער , ( . 2002 ( וטוראל ושות ' ) 1977 Conger, להורים אצל בני נוער , כפי שסבורים קונגר ) עם כיוון נוסף שעשוי להסביר את ההזדהות הגבוהה של הנוער שנבדק במחקר זה הישראלית בכלל , וזהותם העדתית בתוך החברה הישראלית בפרט . - , הוא זהותם היהודיתההורים , אך קיימת עדות לאבהיבט זה אין בידינו מחקר המשווה בין בני נוער בארצות שונות מנם א ( . 1988 , . Offer et al מועטה לגבי מרכזיותם של חיי המשפחה וערך המשפחה במדינת ישראל ) החברה היהודית בישראל מאופיינת במידה רבה של " משפחתיות ", המתבטאת בתלות הדדית בקונפורמיות כן באינטימיות חזקה בין בני המשפחה , בתמיכה ובסולידריות פנימית ו , גבוהה ( . זאת ועוד , משפחותיהם של בני הנוער 1991 ; פרס וכץ 1994 ; סולברג , 1995 למשפחה ) מייזלס , ; 1984 שנבדקו במחקר זה עלו ארצה מארצות האסלאם השונות . ממחקרים רבים ) דשן ושוקד , ( אנו למדים כי קיימת המשכיות במגמת המשפחתיות בקרב עדות 1998 ; שוקד ודשן , 1987 שוקד , המזרח . חרף " משבר " העלייה בשנות החמישים , ממשיכים קשרי משפחה הדוקים ורשתות רחבות של קרובים למלא תפקיד חשוב בחיי בני המשפחה . המשפחתיות המזרחית מוסברת במידה לחיזוק המשפחה גם תדירתרמה . מסורת זוי דבקותה במסורת הדתית היהודיתל ידמסוימת ע ( . 1991 דתי ) פרס וכץ , כחילוני , וכל שכן בציבור המוגדרכבקרב הציבור המוגדר בישראל תומכים בהנחה שבני הנוער אינם מהנאמר עד כה משתמע שממצאי המחקר שהתקבלו הוריהם , לא אצל נורמטיביים ולא אצל עבריינים . הממצאים במחקר זה ומתנכרים למתרחקים לגבי המקורות הפסיכולוגיים של 1969 Hirschi, ( אינם מתיישבים עם תורתו של הירשי ) בני נוער יכולים להיות בעלי קשר נפשי הדוק למדי עם ההורים וערכיהם , כי העבריינות . נראה בין רגשותיוהחוקרים שונים של עבריינות נוער שאפו לראות הלימייתכן כיובפועל לבצע עבירות .

אדמוני, אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר