|
|
עמוד:379
379 כל יש לנו מאבק גדול יותר לנהל ] נגד תומכי המורדים [ , ואחר כך נטפל באנטישמים ] האירופים [ ' . . אישור לתופעה נתנו מקורות ישראליים . באמצעט תמיהה ודאגה בישראלעתופעה זו עוררה לא מ OAS, - דיווח איש הסוכנות היהודית עקיבא קשת על ה ,, בעקבות ביקורו באלג ' יריה 1961 נובמבר לדבריו : . . . בעיקר בערים הגדולות ובעיירות , שיש ] הוא [ מהווה בשבועות האחרונים גורם קובע לאוכלוסייה האירופית רוב בניין ) אם גם לא רוב מנין ( . המחתרת הזאת מאורגנת יפה והיא משפיעה הן במישרין והן בדרך הצינורות הממשלתיים . המחתרת הנ " ל מעוניינת בעיקר באוראן ( , ) מאוד בגורם היהודי כמשענת לאינטרסים הצרפתיים . ישנם מקומות שהיא הסתננה גם לשורות הנוער היהודי והצליחה לגייס ממנו למטרותיה . פעולותיה בגיוס אנשים לתפקידים שונים במגמה לצבור כוח ; גיוס כספים ; רצח אנשים מהחוגים הליברליים ) שני יהודים נרצחו על ידיהם בשמונה הימים האחרונים ( ; פיצוץ חנויות ומפעלים של אירופים ) כולל יהודים ( המתכוננים למכרם לערבים ובייחוד אלה המתכוננים לעזוב את אלג ' יריה ; ליפטים ומטענים בולטים אחרים מהווים אף הם לעיתים מטרה לפיצוץ . קיים במחתרת הזאת גם פלג קיצוני ' האומה הצעירה ' המופיעה לפעמים כגורם עצמאי . היהודים נתונים להשפעתה של המחתרת הזאת לא רק מבחינת הפעולות הנ " ל ) במישרין ( אלא בעיקר מבחינה פסיכולוגית : המחתרת הצליחה להפיח 9 ' תקווה ' בלבות היהודים , שצרפת לא תנטוש את אלג ' יריה . קבע 1961 לפעול מול ממשלת צרפת . בדצמברהקהילותהאלימות זרעה פאניקה ודרבנה את ראשי , נציג סניף צפון אפריקה של ' הקונגרס היהודי העולמי ' שמרכזו באלג ' יר , ( Lazarus ) ז ' אק לזרוס שבאו מים עד נפש . הוא הזהיר שאם צרפת לא תנקוט צעדים נמרצים להפסקת האלימות המוסלמית והאירופית נגד היהודים , יסיתו ארגוני יהדות אלג ' יריה את קהילותיהם לפנות את ציף את המטרופולין הצרפתי בעשרות אלפי אנשים . כמעט ולא דובר על לההמדינה כקבוצה ו עלייה לישראל . השלישית : מדועהמרכזיתלשאלהחשובה הנוגעתנקודההאולטימטום של לזרוס מהווה לאחר עצמאות 1962 - 1965 במהלך השנים , וכמובןהעדיפו היהודית לצאת לצרפת באותה תקופה במקום לעלות לישראל ? אלג ' יריה , מדובר בהגירה באופן כללי , כאשר . עוד לפני שאדון בה אציין כילמדיסוגיה זו מורכבת הדרגתיאך בקנה מידה רחב הגירהארצות שמהן יצאה , מצריםושלא כמו מרוקו , תוניסיה , לוב שעד תחילת שנות השישים – מאלג ' יריההגירהה משנות הארבעים ועד שלהי שנות השישים , בהיעדר אופציית ההישארות . החלה לצבור תאוצה – במיוחדמעולם לא הייתה בממדים גדולים en ם צרפתייםמעמדם כאזרחי בוא לקראתם בשליהודי אלג ' יריה ידעו שצרפת תמצוקתם , ףחרו יהודי מרוקו לא זכו לעומת זאת , . ( rapatriés ) " רפתצכאילו הם " שבים ל , ברוח צו כרמיה , bloc מיהודי תוניסיה היושכשלי . אמנם למעט אחוזים בודדיםתחת שלטון צרפת למעמד דומה נתיני אותו רוב של . ואיטלקים , אך הרוב הגדול נותרו נתינים תוניסאיםאזרחים צרפתים - שנה כ " ה , כרך מ " ט ) שבטבצרון , אריה טרטקובר , ' הפרשה של יהודי אלג ' יר : משמעותה הלאומית והחברתית ', 8 . 133 - 134 אדר , תשכ " ד ( , עמ ' . S 65 / 206 אצ " מ , ', 1961 בנובמבר 12 – 6 עקיבא קשת , ' דו " ח על ביקורי באלג ' יריה , 9
|
אדמוני, אריאל
|