|
|
עמוד:227
227 לקבוצות תלויות של מידת ההזדהות עם ההורים בהשוואה למידת t : ממוצעים , סטיות תקן ותוצאות מבחני 4 לוח ההזדהות עם חברים , בתוך קבוצת העבריינים ובתוך קבוצת הנורמטיביים בנפרד עבריינים נורמטיביים ) 99 = n = 96 ) ( n ( MSDMSD 45 . 31 . 573 . 20 . 3 הזדהות עם ההורים 63 . 77 . 761 . 15 . 2 הזדהות עם חברים * * 71 . 16 * * 45 . 10 t מבחן 01 . < * * p ל הנבדקים שהשתתפו במחקר ולאחר מכן לגבי שתי להשערה זו נבדקה בתחילה ביחס לכ עם מדידות חוזרות בוצע MANCOVAתקידבל הקבוצות של נורמטיביים ועבריינים . ניתוח חד כיווני עם מדידות חוזרות בוצע לבדיקת MANCOVA הנבדקים וניתוח לההשערה לגבי כל קבוצות המחקר . שני המבחנים בוצעו תוך פיקוח על יוקרת המקצוע של האם . בין אינטראקציה ה תקבל הבדל בין מידת ההזדהות של בני הנוער עםהת עם מדידות חוזרות שונוּ המתוצאות ניתוח . רמת ההזדהות עם 001 . 0 < F ( 1,193 ) = 87 . 67, p ( ) הזדהות עם חבריהםההוריהם לבין מידת ) 72 . 0 = M = 1 . 97, SD ( . גדולה מזו עם החבריםיתהיה ) 53 . 0 = M = 3 . 25, SD ( ההורים תקבלה אינטראקציה ביןהת החד כיווני עם מדידות חוזרותמתוצאות ניתוח השונוּ . כלומר , ( 54 . 16 = ) 1,192 ( F ) הקבוצות בתחום ההזדהות של בני הנוער עם הוריהם לעומת חבריהם נתקבלו הבדלים דיפרנציאלים במידת הפער בין ההזדהות עם ההורים לבין ההזדהות עם הזדהות עם חבריהם קטנה מפער זה בקרבהחברים . הזדהות העבריינים עם הוריהם לעומתה אצל שתי הקבוצות הסתמן פער בין מידת ההזדהות עם ההורים יחסית דהיינו , הנורמטיביים . ת עלה כי הפערלמידת ההזדהות עם החברים , לטובת ההזדהות עם ההורים . אולם מניתוח השונוּ גדול יותר בקרב בני הנוער הנורמטיביים מאשר אצל העבריינים . המשתנים המבחינים בין שתי קבוצות המחקר נבדקה התרומה השולית של כל אחד מהמשתנים לניבוי היות הנער נורמטיבי או עבריין . עוד המשתנים למודל בזה נכנסים , לפיה Forward Stepwise - בוצעה רגרסיה לוגיסטית בשיטת ה אחר זה ) בצעדים ( לפי מידת תרומתם לניבוי , כאשר המשתנה שתורם תרומה גדולה יותר נכנס ראשון ואחריו נכנסים המשתנים שתורמים תרומה קטנה יותר . ניתוח זה בוצע כאשר המשתנה הבלתי תלוי , דהיינו בני נוער נורמטיביים לעומת בני נוער עבריינים , שימש משתנה תלוי . במצב זה
|
אדמוני, אריאל
|