לתרומתם של יהודי תימן לארץ ישראל ולעם ישראל - משה גברא

עמוד:72

72 הקשר הרציף בין יהודי תימן לעולם היהודי ולארץ ישראל בכל נשמר , בארצות המזרח התיכוןהעם היהודישאר מרכזילביןתימןהמרחק הרב ביןעל אף , עולםבישראל ו ארץ בהעם היהודימרכזיישוב היהודי בתימן לביןירציף ותמידי בין הזאת קשר . בעידן המודרני ועד לעלייה הגדולה לארץהראשוןבית המקדששקדמה להקמתהתקופבהחל הקשר היה רופף , תיםיתימן מעולם לא היו מנותקים משאר מרכזי העולם היהודי . לעבםיהודיה . עקב מאות השביעית עד העשיריתב תקופת הגאונים , . כך למשל אירע בעקב המצב הבינלאומי , הקשר בתקופה זו נעשה קשה יותר בכל העולםספרדחלק מוהאסלאם על ארצות ערבשלטון יתכן כי גם בתקופה זו היה קשר רציף וישיר בין תימן לקהילות יהודיותיתימן . ובכלל זההיהודי , . אחרות , אלא שאין בידינו ידע על תקופה זו . הראשוןבית המקדשהקשר בין תימן לארץ ישראל החל בתקופה שלפני לפי התנ " ך , המוזכרת במזמור זהלים מובאת התפילה להצלחת שלטונו של שלמה . הארץ היחידהיבספר תה 3 . ויחי ויתן לו מזהב שבא " ו . . . בריקמלכי שבא וסבא אשכר י " עליה נכתב : , היא שבאפעמיים שבא לארץ ישראל . קשר זה - היה ידוע ומפורסם הקשר בין תימןמלכות דוד ושלמהכלומר , בזמן כיוון שהיה 4 . סוף בית ראשוןשלכפי שמפורט בספרי הנביאים התחיל כנראה במסחר בין הארצות כי בין הסוחרים היו גם סוחרים יהודים , אשר חיזקו אתקשר של מסחר בין האזורים , נראה מלכים א ' ספרבהתיאור . על רקע קשרי המסחר יש לקרוא אתתימן - שבאהקשר בין ארץ ישראל ל מאור – , כתב כך במדרש " נור אלטלאם " [ 395 עמוד , תשס " א , בני ברק : המכון לחקר חכמי תימן ) כרך א ' ( , תימן : על אתר . להלן קטע מדברי הרב קרח ] מהדורת הרב יוסף קאפח , ירושלים תשי " ז [ האפלה ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה . בכל הנוס ' ) חאות ( הישנות תרגם פסוק זה כצורתו , ובקצת נוס ' מאוחרות מתורגם ודמאר וצעדה מאיזה סופר שתרגם כרצון נפשו . וכבר כתב הגאון בפירושו לאיוב שאין לתרגם השמות מהעברי אל הערבי אלא אם יש הוכחה או ראיה . . . וכך היא דרך הגאון שהניח שמות ערים ומדינות רבות בלי תרגום ופרט שמות מקומות המסעות ולא תרג ' ) ם ( כי אם מה שהיה אצלו ראי ' ) ה ( לכך . ובספר נור אלט ' לאם תר ' דרך דמיון הדורם , דמאר . אוזל יזל , והיא צנעא . דקלה , ביחאן , ויש אומרים דקלה נגראן , לפי שיש בה דקלים הרבה , דקלה מל ' דקלים . ועוד תרגם עובל , אלאעבאל . אבימאל , אלגוף . שבא מארב , ע " כ . בתורה . את הפסוק " חושם מארץ התימני " ) בראשית ל " ו , ל " ד ( , תרגם אונקלוס " חושםפעמים נוספות תימן מוזכרת רס " ג : " חושם מן בלד אלימן " . כלומר , רס " ג פירשתרגםלעומתו מארע דרומא " . דהיינו , צד דרום , כמו " ארץ הנגב " . , הוא האזור המקביללפי התיאור בתורה , חושם מלך בארץ אדוםארץ תימן ממש , ולא לצד דרום כמו אונקלוס . . , הקרוב לאילתיותרים המלח , מצד ירדן של היום . לפי אונקלוס , חושם הוא מאזור דרומיל ית דרומ , ערבההלאזור באזור תימן של – של היוםתסעודיערב הלית , דרומגישת אונקלוס מיותרדרומהאזור ממוקם ה , לדעת רס " ג אך היום . תהילים ע " ב , פסוקים י ', ט " ו . 3 ערב וכל " ; ( ', כ ' ירמיה ו ) : " למה לי לבונה משבא תבוא " קיימים חמישה אזכורים בספרות הנביאים לסוחרי שבא 4 - ט " ז , י " יחזקאל כ ) נשיאי קדר המה סוחרי ידך . . . רוכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בושם ובכל אבן יקרה " " שבא ודדן וסוחרי תרשיש וכל כפיריה יאמרו לך הלשלול שלל אתה בא , הלבוז בז הקהלת קהליך לשאת כסף ; ב ( " כ " שפעת גמלים תכסך , בכרי מדין ועיפה כולם משבא ; ג ( " ח , י " יחזקאל ל ) וזהב , לקחת מקנה וקנין לשלול שלל גדול " " ומכרתי את בניהם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי ; ( ', ו ' ישעיה ס ) יבואו , זהב ולבונה ישאו " הנחתנו כי המילה " שבאים " ביואל פירושה אנשי שבא נשענת על לשון התרגום על ( ' , ט ' יואל ד ) רחוק כי ה ' דיבר " ראב " ע : שבאים גוי רחוק שהוא מלכות שבא " . באותו האופן פירש על אתר ויזבנונון לבני שבא לעמא רחיקא " . אתר : " , וכן ראו בנושא : לים ע " ביבתה נוספות פעמייםעל האזכורים בספרות הנבואה , מוזכרת שבא כפי שראינו לעיל , נוסף . 53 עמודגברא , תולדות , סמוך , החל מתקופת מלכות דוד ושלמה ועד לתקופת הנביאים ולרוב בנושא מסחראזכור שבא בתנ " ך מספר פעמים בחומריםארץ ישראלביןתימן ל - לאומי בין שבאנ תנועת מסחר בי , יכולה ללמד עללחורבן בית המקדש הראשון . 511 . להרחבה על נושא זה ראו : גברא , יפו , עמוד שנים 450 - שנמשכה כבתקופה בשמים וזהב , אבנים טובותדוגמת הגעת היהודים הראשונים לתימן לצרכי מסחר בינלאומי , וככל שהמסחר התפתח יותר ויותר , כך התחילהלהערכתי , רק בשלבים המאוחרים יותר החלו גלים של נדידת יהודים מארץ ישראל לתימן . כך גדלה הקהילה היהודית בתימן בעקבות הגלויות והגזרות על יהודי ארץ ישראל .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא