|
|
עמוד:67
67 האפשרות שהעלה התלמוד , אם כן , היא שמצוות הייבום שהטילה התורה הינה מצוות עשה , אך לאחר קיום המצווה חוזר לתוקפו איסור אשת אח . פרשנות זו הינה שיקוף מדויק של מסורת ביתא ישראל בדין ייבום . התייחסות לעניין זה עולה גם אצל מפרשי התלמוד . רש " י מסביר את הביטוי ואינה צריכה חליצה ואם רצה להחזיר - שמגרשה בגט ' בצורה הבאה : ' שמגרשה בגט ומחזירה ' 67 . ' מצוה רמיא רחמנא עליה ועבדה ומהשתא תיקו עליה באיסור אשת אחמחזירה ולא אמרינן אם כן , לפנינו דחייה מוחלטת של הדעה החוששת להתעוררות איסור אשת אח לאחר קיום הנפטר . אף התוספות מעלה לדיון חשש זה : מצוות הקמת הזרע לאח בפרק החולץ ) לקמן דף לט . ( אמרינן דאיצטריך דס " ד מצוה - מלמד שמגרשה בגט ומחזירה דרמא רחמנא עליה עבדה השתא תיקום עליה באיסור אשת אח ותימה דמשמע דלביאה שניה לא צריך קרא להתיר ואמאי והא מצוה דרמא רחמנא עליה עבדה מביאה ראשונה מר בפרק שני ) לקמן כ : ושם ( וי " ל דביאה שניה דהא ביאה שניה לא דחיא חייבי לאוין כדא ומ " מדלא אמר רחמנא יבא עליה לגרשה אחר ביאה ראשונה לא צריכא קרא דסברא הוא 68 ביאה שניה לא דחיא חייבי לאוין דרשות היא וליכא עשה אלא בביאה ראשונה . בעלי התוספות תמהים מהו ההיתר לבעילה שנייה בייבום , ומסכימים כי ביאה שנייה הינה רשות ולא דוחה את חיוב הלאו של אשת אח . הסברה של התוספות היא כי לא ייתכן שהתורה תצווה על ייבום וגירושין לאחר ביאה ראשונה . ודאי יש מצווה לייבם ולאחר הייבום היבמה הופכת להיות היבם לכל דבר . עולה , אם כן , כי את סברתם של ביתא ישראל לאסור ייבום כדי למנוע אשתו של מנסחים בעלי התוספות כהיתר המובן מאליו . וכן מקשה ומתרץ – את הצורך להיפרד אחרי הלידה גזירת הכתוב ' . גישה דומה עולה בדברי הריטב " א : 69 ' כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דברהרמב " ן : ' 70 ' . הוא שהתירו לגמרי במקום מצות יבום וכדכתיב ולקחה לו לאשה כדי שלא יפקפק בדבר ג . חמש בעילות לאחרבספרות האגדה של חז " ל יש כמה אזכורים לחכמים שנהגו במידת חסידות , ופרשו מיבמותיהן בעילה ראשונה . כך , למשל , בתלמוד הבללי מובאת עדותו של ר ' יוסי : למימרא דרבי יוסי ] . . . [ אמר רבי יוסי : חמש בעילות בעלתי , ונטעתי חמשה ארזים בישראל ' 71 . ' אלא אימא : חמש בעילות בעלתי ושניתי - מצות עונה לא קיים ? אימא ה ' בעילות בעלתי , על פי הירושלמי , מעמיד את דברי רבי יוסי בבעילת יבמות : ' תוספותה רק כדי לקיים מצותובירושלמי משני דיבמות היו ולא רצה לקיים בהן מצות עונה אלא - ושניתי אלאולפיכך לא היה בא עליה בחידושי הר " ן פירש באופן דומה : ' 72 . ' יבום דהיינו ביאה ראשונה כך גם עולה בחלק מהפרשנים 73 ' . סדין בעל שלא ליהנות ממנה ואמרינן נמי דדרךלהוליד בנים בלבד דיבמו ' היו ולא רצה לקיים בהןעל הירושלמי שהוזכר לעיל . בעל ה ' פני משה ' על אתר פירש כי : ' כ ע " א ופירוש רש " י על אתר . – ראו תלמוד בבלי , מסכת יבמות , דף י " ט ע " ב 67 ' . מלמד שמגרשה בגט ומחזירה . ד " ה ' ב " ע ' ח , דף יבמות תלמוד בבלי , מסכת 68 חידושי הרמב " ן על מסכת יבמות ) מהדורת זכרון יעקב ( , דף י " ט ע " ב . 69 חידושי הריטב " א על מסכת יבמות ) מהדורת זכרון יעקב ( , דף כ ' ע " ב . 70 . ב " ח ע " קי , דףשבתמסכת , בבליתלמוד 71 מהדורת ) ' א , ' איבמות במסכת מופיעיםירושלמי , ד " ה ' אימא ' . דברי הב " עתלמוד בבלי , מסכת שבת , דף קי " ח 72 . 829 ' עמ ( , האקדמיה . ב " ח ע " קי ( , דףמהדורת ש " ס וילנא ) מהדורתשבת חידושי הר " ן על מסכת 73
|
אדמוני, אריאל
|