|
|
עמוד:65
65 דרכו של רש " י בהבאת דעות אנונימיות היא להביא את הדעה שהוא אוחז בה ב ' יש אומרים ' הראשון את דעתו שלו הוא מביא ללא נימוק או ביסוס ואת הדעה השנייה 56 ואחריה להביא דעות נוספות . ) הרא " ם ( , הסביר : רבי אליהו מזרחיהוא מביא ב ' יש אומרים ' השני , עם הסבר וביסוס . מפרש רש " י , מפני שכבר , ' לא הוסיף ' יש אומרים : לא הוסיף , ויש אומרים : לא פסק . טעם האומרים 57 , אף על פי שהיתה אשתו גמורה כדת וכהלכה . קיים זרע לבניו ולא רצה להיות עמה יותר בדעה זו יש זיקה ברורה למנהג ביתא ישראל . תמר נחשבת לאשתו של יהודה כדת וכדין , אך לאחר שלגור אריהקיום מצוות העמדת הזרע , יהודה אינו רוצה להיות עמה עוד . כעין זה עולה גם בפירוש המהר " ל מפראג : ואם תאמר ולמאן דאמר ' לא הוסיף ' ולמה לא הוסיף , דודאי מותרת היה לו , דאם לא היתה לו מותרת לא הפקירה עצמה אליו , ואמאי לא הוסיף , ונראה לי דסבירא ליה אף על גב משום ביאה ראשונה עשתה זאת , שהיא מצות - דתמר הפקירה עצמה ליהודה והיתה כלתו 58 לא . - , אבל ביאה שניה ייבום שעיקרה הוא ביאה - המעשה של תמר שהפקירה עצמה ליהודה , היה בהיתר של מצוות ייבום ראשונה . לאחר ביאה ראשונה והיריון , יהודה פרש מתמר . דברים מפורטים בעניין זה משמיענו הט " ז : לא הותר אלא נראה טעמו של י " א זה כי לא הותרה לו אלא בשביל מצות יבום כמו שזכרנו , , וזהו משמעות הל ' של יהודה שאמר לאונן : בואעד שהיתה מעוברת ויקויים זרע להמת משמע שאין לך היתר אלא מצד הקמת זרעאל אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך , . ואף על גב דגבי יבמה קי " ל : כיון שיבמה הרי היא כאשתו לכל דבר , מ " מלאחיו ותו לא קודם מ " ת שהיה היבום מצד המנהג לא היה כן , כמ " ש הרא " ם לעיל לענין קריאת הבן בשם המת דאח " כ נתחדשה הלכה . ועפ " ז יתיישב הכתוב טפי במ " ש : וידע אונן כי לא לו יהיה הרבה אנשים מרוציםהשחית זרעו ואדרבההזרע כו ', שהקשה הרמב " ן מה היה הענין ש שהיה יודע שאחר שתתעבר ותלדבכך לקרוא לבניהם כשם אחיהם . אבל השתא ניחא 59 . ע " כ היה צר לו ושיחת זרעו שלא תתעברתהיה אסורה לו מפליא לעשות בפירושו ופותח בפנינו צוהר להשתלשלות מצוות ייבום . ראשית הוא קובעהט " ז בֹּא אֶל אֵשֶׁתבאופן חד משמעי שהייבום לא הותר אלא עד ההתעברות . כך מטעים יהודה לאונן בנו : ' משמע שאין לך היתר אלא מצד הקמת זרע לאחיך . כעת גם – ' אָחִ י� וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִ י� מה שהרתיע אותו היה הצורךאך 60 מובן סירובו של אונן . אונן היה שמח לקרוא לבנו על שם אחיו , . 130 ' עמ תשנ " ה , ירושלים , שיטתו הפרשנית של רש " י , אליקים נסים 56 . פתח תקווה תשנ " ד ( , מהדורת פיליפ ) חומש הרא " ם , פירוש על בראשית ל " ח , כ " ו 57 מהדורת מכון ירושלים , עמ ' רנה . 58 " ) מהדורת מוסד הרב קוק ( על בראשית ל " ח , כ " ו , עמ ' קכ . דברי דודפירוש " 59 ' . לאחיך זרע והקםאותה " ה : ' ויבםד ' . ח , ח " לבראשית על " ןרמבוראו 60
|
אדמוני, אריאל
|