|
|
עמוד:351
351 הוא הביןאבל אלו רק אנקדוטות שמסבירות את אישיותו . חשיבותו היא במעמדו ההלכתי . תפס כי דרכו רבי עקיבאלהתקיים . יותראליעזר בן הורקנוס לא תוכל ' כי השיטה כפי שדגל בה ר ולכן יש צורך בשינוי , ושינוי מהפכני אפילו . של בן הורקנוס מובילה לאבדון ידוע הסכסוך בין רבן גמליאל לבין רבי יהושע בן חנניה בעניין לוח השנה . הם בהקשר זה כל אחד לפי , כך שיצא שיום הכיפורים חל בימים שונים את מועד קידוש החודשחישבו אחרת של רבי ביום שלפי חשבונו במקלו ובתרמילוחשבונו . רבן גמליאל גזר על רבי יהושע שיגיע אליו ר ' , ציטט לויהושערבילעקיבאשיתייחס אליו כיום חול . כשבא רבי , חל יום הכיפורים . קרי יהושע דהיינו , הימים 21 . ( ' ג , ד " ) ויקרא כ " מקראי קדש אשר תקראו אתםה '" אלה מועדיעקיבא את הפסוק חגים , אפילו אם החשבון אינו נכון . השעליהם מחליט בית דין כי הם חגים , אלו הם גם יושם לב לגודל המהפכה . אפילו עובדה בסיסית כקביעת חגים נקבעת על ידי דעת הרוב , מסגרת פרשנית עליונה שנתנה לו חיוניות הכרחיתוספהנלחוק היבש 22 אם עובדה זו מוטעית בעליל . להפעיל כללי פרשנות משלו ולהגיע למסקנה ניתנה הסמכות בית דין לכלויכולת שינוי מובנית . את שרידות ההלכהיש רגליים לסברה שמהפכה פרשנית זו היא שאפשרההלכתית בלתי תלויה . 23 כוכבא . - היהודית בתקופות שאחרי חורבן הבית ומרד בר המנהיגות ההלכתית נקבעת לפי גדלות בתורה , ורק לפיה : העיקרון השני יוכל להתמודד על המנהיגות ההלכתית מבלי קשר למוצאום כל אדכיבתקופה זו גם נקבע בנסיבות המקוםהמשפחתי ורמת הכנסותיו , רק כישוריו וקבלתו על ידי הציבור יקבעו ותו לא . , היה זה חידוש מהפכני . והזמן כידוע , עד תקופה מאוחרת בהיסטוריה האנושית שלטו בכל חברה אנושית ידועה , משפחות 24 מלוכה , שבטי כהונה , אצולה וותיקה וכיוצא באלו . אצל הפרעונים הקדמונים נחשבו אלו כאלים , בהתאם לתפיסה זו , החברה התחלקה למעמדות 25 . באירופה המלוכה נתפסה כהחלטה אלוהית : " והעבד קנין חי , כמואריסטו עצמו סבר כי העבדות הכרחית שונים שלכל מעמד תפקיד משלו . שלט לא רק בצד הגשמיהמעמד השליט 26 . שבכלל כל משרת הוא כלי , וכלי המבוכר על שאר הכלים " ללמוד לקרואלא היו אמוריםאריסים , במשך שנים רבות , האינטלקטואלי . באנגליה בצדאלא גם מסכת ראש השנה פרק ב ' משנה ט ' . 21 למשל , כת מדבר , השנה היהודי . כךבאותה תקופה היו מחלוקות גם על הדרכים הנכונות לחישוב לוח צריך לזכור ש 22 שונה מהותית מהלוח הירחי . היא כמובן התבססה על מסורתה ימים בלבד , 364 יהודה הכירה בלוח שנה שמשי בן רק המסורת קובעת ואין לאדם רשות לשנותה . , לשיטתה וטענה שזו המסורת הנכונה , והלוח הירחי איננו אלא שיבוש . . 2009 הוצאת הקיבוץ המאוחד , זיכרון ונשייה : סודן של מגילות מדבר יהודה , אליאור ' ראו בעניין זה : ר נעיר שחידוש זה יכול להסביר אולי את היעלמותם של הצדוקים מהמסורת היהודית . הצדוקים היו מיעוט , אך הם 23 היו בני השכבות הגבוהות של החברה היהודית , והם תפסו עמדות נכבדות בחיי החברה , המדינה והכלכלה , במיוחד בין המקדש , את תפקידיהם וקדושתם של כוהניו , ואתכוהני בית המקדש . הצדוקים הדגישו את מקומה המרכזי של עבודת כוכבא . - קדושת המסורת ההלכתית . סביר להניח שבשל כך לא הצליחו לשרוד את המשברים של חורבן הבית ומרד בר . 2005 יד בן צבי , על דת וחברה בימי בית שני : הצדוקים והלכתם , ראו לעניין זה : איל רגב מוסד ביאליק , שופק , ' אין אדם שנולד חכם ' : חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא ' נשל את דבריהוראו , למשל , 24 . 209 , הערת שוליים 135 עמ ' , תשע " ו וראו , למשל : 25 G . Burgess, “The Divine Right of Kings Reconsidered”, The English Historical Review Vol . CVII, Issue CCCCXXV ( October 1992 ) , pp . 837 - 861 . , הוצאת מאגנס תשכ " ד . b1253 , שורה 21 ) תרגום : ח " י רות ( , עמ ' I אריסטו , הפוליטיקה לאריסטו , ספר 26
|
אדמוני, אריאל
|