"טוב שברופאים לגיהנם": מעמד הרופא והרפואה ביהדות לדורותיה - שמעון שרביט

עמוד:41

41 : על כך ביקר אותו קשות ר ' יצחק עראמה דכתיב ורפא ירפא , שאם נתנה רשות לרופא לרפאת , ומכל זה דחייה עצומה למה שכתב הרמב " ן ז " ל השם מחלה בקרבו כי הוא , ) שמות כ " א ( לא נתנה רשות לחולה לקבל רפואתו אלא שיקוה אל השם כי מי ישמע אליו על הדבר הזה , ונו וגו ' כמו שכתב שם פרשת אם בחקותיויהיה רופא כשיושלם ע כמו שאמרנו ומי כמוהו , והלא כל אדם חייב להראות עצמו מהבינונים אשר השתדלותם תועיל להם בד שלא יסבול שום דעת שיהא הרופא רשאי לרפאות והחולה אסור להתרפאותמל . . . שומע אמרי אל 37 . ) ויקרא י " ט ( " וכבר ניתן בזה רשות על ולפני עור לא תתן מכשול ביהדות ובאומות העולםהיחס לרופא . ד בבניינים קל , פיעל ונפעל . השם " רופא " כמתייחס לאדם העוסק , הפועל " רפא " משמש הרבה במקרא 39 . " ויצו יוסף את עבדיו הרופאים לחנט את אביו " מתועד לראשונה במקרא בספר בראשית : 38 ברפואה 40 [ . ] = רופא [ וגם השם המופשט " אסותא ] = רפואהבתלמוד משמשים גם השם הארמי " אסיא " המאה השנייה לפנה " ס , מחבר הספר " משלי בן סירא ", הקדיש את פרק לחבןשמעון בן סירא לתהילתו של הרופא : וַיִּתֵּן לֶאֱנוֹשׁ בִּ ינָה / לְהִתְפָּאֵר בִּגְבוּרָתוֹ בָּהֶם רוֹפֵא יָנִ יחַמַכְאוֹב / וְכֵן רוֹקֵחַ עוֹשֶׂה מִרְקָחַת בְּנִי בְּ חוֹלִי אַל תִּתְעַבָּר / הִתְפַּלֵּל אֶל אֵל כִּי הוּא יִרְפָּא וְגַם לְ רוֹפֵא תֵּן מָקוֹם / וְלֹא יָמוּשׁ , כִּי גַם בּוֹ צוֹרֶ� כִּי יֵשׁ עֵת אֲשֶׁר בְּיָ דוֹ מַצְלַחַת / כִּי גַם הוּא אֶל אֵל יַעְתִּיר אֲשֶׁר יִצְלַח לוֹ פִשְׁרֹה / וּרְפֻאוֹת לְמַעַן מִחְיָה אֲשֶׁר חוֹטֵא לִפְנֵי עוֹשֵׂהוּ / יִתְנַכֵּר לִפְנֵי רוֹפֵא 41 . הדר פני רופא וכבדהו / כי יקום לך בעת צרה 43 . ציטטו ממנו פסוקיםכמיםח 42 , אף כי ספר בן סירא נכלל בין הספרים החיצונים , שאין לקרוא בהם אזכורים שלו מופיעים בספרות המדרשית : ] = תרופות [ מן הארץ , בהם הרופא מרפא את המכה , ובהם הרוקח " בר סירא אמר אלוה העלה סמים . 1 44 . מרקח את המרקחת " , עמ ' רכ " א . ו ) פרשת וישלח ( " בראשית שער כ ) לבוב , תרכ " ח ( עקידת יצחק 37 , ראשית החיים : טקסי , ראו : נ ' רוביןבלשון התלמוד : אומן . ראוי לציין , שבתקופת התלמוד נתקיים מקצוע קרוב לרפואה : מקיז דם 38 . 89 - 90 , עמ ' 1995 אביב - תל הבן במקורות חז " ל , - לידה , מילה ופדיון בראשית נ ', ב ' . 39 . ] = רפואה [ ומכאן הברכה למתעטש : אסותא ! 40 וְעָשִׂ יתָאֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח " גם הפועל ) לרקוח ( והשמות ) רקח , מרקחת ( הגזורים מהשורש " רקח " אלא שהם משמשים לענייני בשמים : בְּנֵי הַכֹּהֲנִים - וּמִן ; " ( ג " י ,' ח ' שמואל א ) " בְּ נוֹתֵ יכֶם יִקָּח לְרַקָּ חוֹת וּלְטַבָּ חוֹת וּלְאֹפוֹת - וְאֶת ; " ( ה " ל ,' שמות ל ) " מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַמְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ . ( ' ל , ' ט ' דברי הימים א ) " רֹקְחֵי הַמִּרְקַחַת לַבְּשָׂמִים . על פי כ " י מהגניזה הקאהירית [ עמ ' תקז ] המקור עברי ,, משלי בן סיראב , חלק , ( מהדורת א ' כהנא ) ספרים החיצונים ה 41 רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים כגון סיפרי בן סירא וסיפרי בן " : פרק י ' הלכה א ' סנהדרין מסכתירושלמי ראו תלמוד 42 . " לענה ] אין להם חלק לעולם הבא [ , אבל סיפרי המירס ] = הומירוס [ וכל ספרים שנכתבו מכאן והילך , הקורא בהן כקורא באיגרת פעמים בתלמוד הבבלי , פעמיים בירושלמי ועוד במדרשי האגדה . 11 43 . ', סימן ו ' יאלבק ( , פרק - ) מהדורת תאודורבראשית רבה 44

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא