סימפוניה של חמש קריאות במזמור ב' בתהלים - עמוס פריש

עמוד:34

34 העובדות שהיא כי בעודציין , אך יש לאין כאן המקום להתפלמס באריכות עם שיטה זו . תורה ( בספר תהלים נראות החוכמה / ה מציינת בדבר מיקומם של מזמורי המלך ) וכן מזמורי לעיל , ה התיאולוגיתיאבהצגת הקרנותנת להן . שיטה זוש הפרשנות ןלא כ – משכנעות למדי עמדנו על היחס המיוחד אל המלך , והוא אינו מצומצם לשלושת הספרים הראשונים של תהלים . ) שניהם מהספרמזמור קל " ב מציג יחסים קרובים ביותר בין ה ' למלך , וכמוהו גם מזמור ק " י שמונת / מביןיש לציין כי . ) פס ' א ( מופיע תיאור מאניש במיוחד : " שב לימיני ", ובוהחמישי ! ( שבין מלכות שמיים למלכותההדוקהכמבטאים את הקרבה מנה המזמורים שקויפמןשבעת שלושה נמצאים בספר החמישי של תהלים , האמור לבטא לפי התיאוריה הנזכרת 48 ישראל , פ " ט , אשר התיאוריה רואה בו ביטוי לביקורת על – מזמור נוסף . התנגדות למלכות בשר ודם 49 ל המלוכה . אקויפמן , ולדעתנו בצדק , כראיה ליחס חיוביאצלמוצגהמלוכה , יש מקום להרהר על משמעות היחס בין חתימת ספר תהלים לבין פתיחתו , אך לא ברוחה ר החמישי ( אלפ של התיאוריה הנזכרת . אם נשווה את מזמור קמ " ה ) החותם לדעת וילסון את הס מזמורנו ) הפותח לדעתו את הספר הראשון ( , נוכל לעמוד על השלמת התמונה של היחסים אלדבר ה ' ה ' לבין המלך מבית דוד . במזמורנו בולט בין הקִ רבה הרבהשלההדוקים וההדדיים הַיּוֹם יְלִדְתִּ י� . שְׁאַל מִמֶּנִּי : " אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה ' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִישעליו חוזר המלךהמלך , , ומכוחוט ( – וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶ� וַאֲחֻזָּתְ� אַפְסֵי אָרֶץ . תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם " ) ז קמ " המזמורב . יב ( – ) יוגו ' " וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ " נקראים מלכי הגויים לחזור בהם ממרידתם : בפס ' א מופיעה הכותרת " תהלה לדוד ", ומידהמהלל את אלוהיו ) דבר המלך אנו מוצאים את ה ' כפי שהראה וייס , מעגל מברכיאֲ רוֹמִמְ� אֱ לוֹהַי הַמֶּלֶ� וַאֲבָרְכָה שִׁמְ� לְ עוֹלָם וָעֶד " ( . " אחריה : המילה המנחה בר " ך : הדוברחילופי הנושא של בףמשתקדברכפי שה , קמ " ההולך וגדל במזמור גם במזמורנו נזכרת הכרת העמים בשלטון ה ' : " עבדו את ה ' 50 ) א ( , " חסידיך " ) י ( , " כל בשר " ) כא ( . גםאך 51 יב ( , וייתכן שהשוואה זו צובעת את הפסוק בגוון דתי . – ביראה . . . אשרי כל חוסי בו " ) יא " רשעים ", והם יושמדושלומםקיבמזמור קמ " הברסלית ניכר אוני בהקשר זה של מלכות ה ' ה פן יאנף " ; ( ט " ) פס ' ככלי יוצר תנפצם עם בשבט ברזלדומה לדבר ה ' במזמורנו : " תרֹ . הדבר ) פס ' כ ( 52 ותאבדו דרך " ) פס ' יב ( . ז או שהן יכולות להתקיים זוהשוללות זו את זו , חלופותהןמה היחס בין השיטות השונות ? האם , , ולהפךאת ההיסטוריתשוללתודאי הגאולתית . לכאורה , כל גישה שוללת את רעותהלצד זו ? , כנראה , וכן ? עתידברקהיה או יהיהלאור שאלותיהן המנוגדות : האם האירוע המתואר כבר עומתלבמזמור : שימוש חוזר ונשנה נגד שתי קודמותיה ניצבת , ית תהסוג , השלישיתהאהקרי . כרקע ההיסטורי שלו פעמי - אירוע חד נאמרהמזמור : משתלבות יחד כסימפוניה ייתכן שניתן לראות את כל הגישותאולם דוגמה לכך אנחנו מוצאיםיד , לגאולה . ת אך יש בו רמזים גם לעמסוימת , לראשונה על מלחמה נוצרי בפירוש רש " י לתהלים הוא הזכיר - הפולמוס האנטי אצל רש " י . בדיונו של אברהם גרוסמן על וראו שם הערתנו ביחס למספר המזמורים . , 37 ראו לעיל , הערה 48 . 74 - 71 , בפרט עמ ' ( 36 לביקורת מקיפה יותר על תיאוריה זו ראו : פריש ) לעיל , הערה 49 . 271 ראו : מ ' וייס , מקראות ככוונתם : לקט מאמרים , ירושלים תשמ " ח , עמ ' 50 . אף שלדעתנו , כנזכר לעיל , היגדים אלה כשלעצמם הם בעלי משמעות מדינית 51 . 15 ( , ב , עמ ' תרו והע ' 23 וראו עוד השוואה בין מזמור קמ " ט למזמורנו : חכם ) לעיל , הערה 52

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא