סימפוניה של חמש קריאות במזמור ב' בתהלים - עמוס פריש

עמוד:31

31 יצר ' מזמור המלך הזה מציג בצורה בהירה את היחס אל המלוכה . הרעיון של מלכות ה התנגדות זו . בכתר אחד " משתמשיםבחינת " אין שני מלכים , התנגדות אל משטר המלוכה יש ישראל שהוא ימשול עליהם לאחרבצורה בולטת בתגובתו של גדעון השופט להצעת אפתמשתק ל בכם " ) שופטים ח ', ימשֹ ' בני בכם , ה ימשֹללאו אני בכם ניצחונו המרשים במלחמה : " לא אמשֹל ביתמלכות , מלכות בשר ודםבאשר ליחס בין כג ( . והנה המזמור שלנו מציג תפיסה שונה לגמרי , לבין הרעיון של מלכות ה ' . דוד . אדרבה , כל מתחןואין ביניה , מלכות בשר ודם חוסה בצילה של מלכות שמיים , במזמורנו מפי ה ' לאדם ) פס ' ז ( , הנאמר מלך ישראל הוא נציגו ושליחו הנאמן של ה ' . עצם התואר " בני " הוא מכונה 34 . מסוים הוא נושא תיאולוגי , והוא מלמד בבירור על יחס חיובי ביותר אל המלך הוא המליך את האיש הנבחר ש , ואנו שומעים מפי ה ' , ( , המלך של ה ' ו גם " מלכי " ) פס ' במזמורנו כך המלך מוצג כמי שחוסה " ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי " ) שם ( . שבחר ה ' : מקוםבהזה כמתייצבים " על ה ' בפתיחת המזמורלאור תפיסה זו ראוי להבין את תיאור הגויים בצילו של ה ' . . וכך גםכיוון שהעמים נאבקים במלך ישראל , שליח ה ', הרי זה כמרד בה ' : ועל משיחו " ) פס ' ב ( ראוי להסביר את הקריאה לגויים המתמרדים לקראת סוף המזמור : " עִבדו את ה ' ביראה " ) פס ' כמוה כהיכנעות לה ' . הדבר עולה גם מעצם מבנה המזמור , מלך ישראל שליח ה ' היכנעותם ל : יא ( לאחר הצגת הגויים , שאיננו דנים בה במאמר זה . וזו תהיה הצצה לרגע לגישה הספרותית . היה מצופהו ( ה ' — כנגדם בבית השני ) פס ' דוצבג ( מ – ) פס ' אומלכיהם בבית הראשון של המזמור ט ( . עצם הצבת – יופיע רק בבית השלישי ) פס ' זאך מלך ישראל , מלך ישראל שכנגדם יוצב יריבם , לפי נתפס כמי שניצב מולם , ' כמגיב על דברי הגויים ומלכיהם מרמזת שה ) ולא מלך ישראל ( ה ' 35 התקוממות נגדו . כהתקוממותם נגד מלך ישראל נחשבת בעיניוש במקומותמלכות ישראל קיימת בספר תהליםלתפיסה זו של הרמוניה בין מלכות ה ' וכן 37 , , שבהם משתקפת הרמוניה זו ( מזמורנו ) ובהםמזמורים מונה שקויפמן ציין 36 . נוספים ומבוטאתהתפיסה ניכרת גם בספר דברי הימים , 38 . הצביע על מקורות רבים בספרות הנבואה וַיֵּשֶׁב שְׁ �מֹה עַל כִּסֵּא ה ' : " בהם הואש העז לטעמנו , . על המלךבוניסוחים מופלגים הנאמרים ב 39 כ " ט , כג ( . ' אימיםהברי " ) דדָּוִיד אָבִ יו לְמֶלֶ� תַּחַת שלשבחולדבריו , . המלךלאמה " של שבחי " הַכאןמבצע ( ז ' לפסבביאורו ) " ירש והנה : במזמור בא מכוח היותו מייצג העםהמלך כך . המופיעה בפנייה למלכים בסוף המזמור : " נשקו בר " ) פס ' יב ( , באה במשמע של " בן " , ייתכן שגם התיבה " בר " 34 P . C . Craigie, מפרשים ראב " ע , רד " ק , ר ' יוסף חיון ור ' יוסף יעבץ בפירושיהם על אתר ; ובין החדשים ראו בהרחבה : " דברי למואל ספר משלי : ב המילה " בר " במשמע זה מצויה . . Psalms 1 – 50 [ WBC ] , Waco, TX 1983, p . 64, n . 12 . a ב ( . - אמלך , משא אשר יסרתו אמו : מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי " ) ל " א , מציין שלאור ( 122 עמ ' [ 8, ) ] לעיל , הערההארמית , אך קדרי במילונו בשפההמילהמקורמקובל לראות את באוגרתית ובאדומית אין הכרח לייחסה דווקא לארמית . של המילה " בר " הימצאותה משמשת כמוטיב חוזר ומלכד לאורך פירושו של ר ' יוסף חיון – המגולמת בלשון " על ה ' ועל משיחו " – נקודה זו 35 למזמורנו , ראו : ע ' פריש , " לדרכו הפרשנית של ר ' יוסף חיון לאור פירושו למזמור ב בתהלים ", אורשת י ) תשפ " א ( , עמ ' . 175 – 161 לדיון מקיף ביחסו של ספר תהלים אל המלך ראו : ע ' פריש , " לתפיסת המלוכה בספר תהילים ", שנתון לחקר 36 . 75 – 57 המקרא והמזרח הקדום יט ) תשס " ט ( , עמ ' ושמא נפלה , ; כ " א ; ע " ב ; פ " ט ; ק " י ; קל " ב ; קמ " ד . הבחירה במזמור י " א אינה מובנת ] ? [ ט ; י " א – ואלה הם : ב ', א , ו 37 זה פסוקקויפמן אכן מפרש . כאן טעות , ו " יא " מציין פסוק נוסף במזמור ב ', הפסוק שבו נאמר : " עבדו את ה ' ביראה " . 24 במשמעות מדינית ) כניעה למלך ישראל ( ולא דתית ) קבלת עול מלכות שמיים ( , כמוזכר לעיל בהערה . ,9 8 והערות 696 אביב תרצ " ח , עמ ' - תל – ( , כרך א , ספר ג , ירושלים 24 ראו : קויפמן ) לעיל , הערה 38 ראו : . ט ', ח ; שם י " ג , ח ' בימיםהבריי " ז , יד ; שם כ " ח , ה ; ד ' אימיםהברייפת מציינת עוד ארבעה כתובים בספר : ד 39 . 334 – 338 הימים ומקומן בעולם המחשבה המקראית , ירושלים תשל " ז , עמ ' - ש ' יפת , אמונות ודעות בספר דברי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא