עיונים לשוניים בביטויים מוכרים - גבריאל בירנבאום

עמוד:451

451 עורך דין כולנו מכירים את הצירוף עורך דין . מה מקורו ? ואם נחשוב לרגע : הרי אין הוא עורך את הדין ? אם נדע מאיין לקוח הצרוף , תגבר תמיהתנו עוד יותר . מקורו בדברי יהודה בן טבאי בפרקי אבות : איך אפשר לערוך דיינים ? – " אל תעש עצמָך כעורכי הדיינים " חידת המשמעות המקורית תיפתר אם נסתכל בכתבי היד הטובים של המשנה , למשל אַרכיופארמה שבאיטליה . הגרסה שם היא " אל תעש עצמָך כ , קאופמן , הנמצא בבודפשט היום ', כגון במילים שאולות - היא מילה יוונית שפירושה ' ראש ', ' הגדול בארכיבאל " ף . – " הדיינים טיפוס ראשי . ובכן , ר ' יהודה בפרקי – ארכיטיפוסראש ההגמונים ; – ארכיבישוףבעברית שלנו : אבות מייעץ לשופט הדן יחידי : אל תחשיב את עצמך כראש הדיינים , היודע הכול , אלא עיין היטב בַדין והתייעץ עם אחרים קודם שתפסוק . במשך הדורות , ובייחוד בדפוסים , השתבשה הגרסה ביטוי סתום . – לעורכי הדיינים – בגרסה ובמשמעות הלא מקוריות – שני גורמים סייעו לביטוי במשמעות של היום : " הנה נא ערכתי משפט " . בלשוןיג , יח בתנ " ך עורכים משפט , למשל באיוב – להשתרש : האחד , וכך קיבלנו " עָרך דין ", " עורך דין " . הגורםמשפט מחליפה את המילהדין המשנה והתלמוד המילה הפיוט השגור בפי רבים מתפילת ראש השנה ויום הכיפורים " לְאל עורך דין " ; ואף שכמובן , – השני . 5 פעולתו של אלהים כאן שונה ממעשי העורך דין של ימינו , היה בכך סיוע להשגרת הביטוי דין עינוי גם זה ביטוי משתמשים בו הרבה , בעיקר בהקשר של העומס בבתי המשפט . הדבר גורם לעינוי דין . דונים ? ! יאבל ברי אין מענים את הדין את הנ : " חרב באה לעולם על עינוי הדין ועל עיוות הדין ועל המוריםה , ח שנינו במסכת אבות ? הפירוש עינוי הדיןברור , אבל מה משמעות הביטויעיוות הדיןבתורה שלא כהלכה " . הביטוי לעומד – לנידון סבל – המקובל הוא שמדובר בעיכוב מיותר של פסק הדין , ויש בכך משום עינוי פרשן קדום למשנה פירש : " שמשהה את דינו של אדם יום או יומיים , והוא מתענה ומצטער , לדין . ונראה שכךאם יחויב בדין או יזוכה . , כלומר , שמצפה ועומד , ואף אינו יודע אם יתחייב אם לאו " . לפני כארבעים שנה יצא ספרו של נתן דונביץ " עינוי דין " . על פי מבינים זאת רוב האנשים היום אבל אם כך , איןרים , יש בו תיאור קודר ומרתק על הנעשה במערכת המשפט בארץ . הוצאת הספ כאן עינוי הדין , אלא עינוי בעל הדין ! הוא ' עיכב , איחר ', נה יעחיים הראה שאחת ממשמעויותיו של הפועל - הבלשן פרופ ' זאב בן ויש לכך מקבילה בארמית של ארץ ישראל . למשל , נאמר בתלמוד הירושלמי : ר ' אילא עני בסדרא ", , שמשמעותה עונה חיים המילה העברית - שתרגומו : ר ' אילא איחר , התעכב בבית המדרש . לפי בן הוא עיכוב הדין . על מערכת המשפטעינוי הדין ' זמן , תקופה ', אף היא גזורה מהשורש הזה . על פי זה למנוע את עינוי הדין כדי שלא יסבלו ויתענו בעלי הדין . . 103 – 101 , עמ ' 2 ראה : י ' קוטשר , מילים ותולדותיהן , ירושלים תשפ " ג 5

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא