|
|
עמוד:150
150 . בסיפור המרגלים בתנ " ך ניתן להבין את תפקידם של יהושע וכלבאולי , אם הסבר זה נכון . ברם , הם ) במדבר י " ג , ב ' ( כל המרגלים היו שלוחי העם , כולם היו אנשים מכובדים ומנהיגים עמדו בפני מציאות שעל פי פרשנותם הייתה קשה מנשוא . בארץ הם נחשפו למציאות אותה לא חוו פירות עצומים בגודלם , ענקים ומבצרים . הם חוו פחדים הן בהיבט האישי והן כאשר : מעולם מציאות כה קשה . הם היו בטוחיםםחשבו על כל העם העייף ממסע במדבר הצריך להתמודד ע אבל הם היו פסימיים וחסרי תקווה . - רציונליתהיאשתפיסת המציאות שלהםואליים ' ישהם ' ר ' אם חפץ בנו : יהושע וכלב חוו את אותן חוויות , נחשפו לאותם מראות , אך האמינו שיש יד מכוונת . אמונתם ט ' ( - ) במדבר י " ד , ח ' ה ' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו . . . אך בה ' אל תמרודו ' הם – וגם לתקווה ) שם , ט ' ( הביאה אותם גם לאופטימיות '' ואתם אל תיראו את עם הארץ ' הם משתמשים בתקווהנעמדים מול עם ישראל ומתנגדים בפומבי לעשרת המרגלים . כאסטרטגיית התמודדות במצב משבר . שהילכועל רבן גמליאל , רבי אלעזר בן עזריה , רבי יהושע ורבי עקיבאמסופרגמראב חכמים החלו לבכות על הצלחתם של הרומאים . בשונה . בדרך ושמעו קול המונה של רומי מרחוק מהם רבי עקיבא החל שוחק כיוון ש " ומה לעוברי רצונו כך , לעובדי רצונו על אחת כמה וכמה " סיפור נוסף לפיו החכמים עולים לירושליםפיעובמקור זה מ . ( בע " ד , " דף כתלמוד בבלי מכות ) ורואים בהר הבית שועל יוצא מבית קודשי הקודשים . חכמים החלו לבכות כי חוו את החורבן ורבי ' עקיבא ניחמתנו ' ולרבי עקיבא ואמרוודהעקיבא החל שוחק כי ראה בחזונו את הגאולה . חכמים . ר ' עקיבא חווה את השבר ואת החורבן בדיוק כמו חבריו החכמים . ר ' עקיבא הצטער על ) שם ( החורבן כמו חבריו . החכמים שהלכו עם רבי עקיבא האמינו בנבואות הנחמה כמו רבי עקיבא . מה ההבדל ביניהם ? רבי עקיבא הצליח להניח את ההווה העצוב ברקע ואת הנבואה בחזית , בעוד החכמים התקשו לעשות זאת . גם החכמים וגם ר ' עקיבא חוו את החורבן , שמעו את צהלת על אף אמונתם , והתקשו , הרומאים וראו את השועל . ההבדל ביניהם הוא שהחכמים שקעו באבל שבאה לידי ביטוי פעמים רבות גם בחייו , לראות את העתיד . ר ' עקיבא בראייתו האופטימית הצליח לראות מבעד להווה העצוב . האם הייתה זו אופטימיות או תקווה ? , האישיים הוא אינו ' רק ' אופטימי , , . במילים אחרותבמרד הגדולר ' עקיבא תמך באופן בלתי מסויג אלא מכוון למעשים . ר ' עקיבא מלא תקווה ! מגיעים אליו לבני ברק , חכמים , ובהם רבותיו של ר ' עקיבאבהגדה של פסח מופיע ש לערוך את הסדר שלאחר החורבן . הימים קשים , אין אפשרות להקריב קורבן פסח . חלק מהעם מי שראו ? גלה וחלקו האחר מיואש . איך ' חוגגים ' את חג הגאולה ללא קורבן פסח וקורבן חגיגה מאוד . ר ' עקיבא ' ראה ' את העתיד , הוא התחיל לחיותואכן התקשאת ההווה והשוו אותו לעבר א התקווהואת העתיד ולכן הוא מסוגל לחגוג כפי שהוא מסוגל לשחוק . רק מי שהמאפיין אותו ה , 1983 ) לוין , שהייאוש נעשה יותר נוח " ' מה עושים , ובכללם את רבותיו , יכול ללמד את חכמים . ( 348 , עמ ' 16 תמונה ( כאשר יש אנשים ' חרבות ברזל ' דברים אלה נכתבים בעת מלחמת ' משיב הרוח ' ) הרואים את עצמם כמנהיגים , אבל ראייתם פסימית והם משדרים ייאוש . מנגד , עם ישראל זקוק האמונה הקשורהים אותה בעם . כ למנהיגים שבכוח אמונתם בצדקת הדרך הם מלאי תקווה ונוס
|
אדמוני, אריאל
|