|
|
עמוד:12
סיגרי סנדברג 12 כ ר י ס ט י א נ ה כריסטיאנה הייתה בת למעמד העליון בבוהמיה, חלק ממדינת צ'כוסלובקיה באותה עת . בעלה, הרמן ריטר, היה צייד בסוולברד, קבוצת האיים השוכנת בחצי הדרך בין הקוטב הצפוני ונורווגיה שביבשת . הוא ניסה לפתות את רעייתו להצטרף אליו בכֵּף גְרוֹהוּק שבצפון סְפּיצבֶּרגֶן, האי הגדול בארכיפלג . למען האמת היא לא רצתה, היו לה חיים טובים כציירת, כאימא לבתה בת הארבע וכאישה מוקפת בחברים, אבל בעלה כתב מכתב אחד ושניים ושלושה, ובהם הפציר בה : "עזבי הכול ובואי אחריי אל חוג הקוטב . " הוא כתב שאין באפשרותו לתאר הכול . את האור התמידי בקיץ . את החשכה הממושכת בחורף . היא מוכרחה לבוא ולראות הכול במו עיניה . לבסוף הוא שכנע אותה . בקיץ 1934 היא ארזה את תרמילה ויצאה לדרך . היא לקחה איתה כרך של כתבי הקודש, לבנים ארוכים מצמר גמלים, פטרוזיליה מיובשת, צבעים ומכחולים . היא הפליגה באונייה שהתקדמה צפונה לאורך חופה של נורווגיה . אל נוף שהלך ונעשה חשוף, בודד . היא עוברת את הנקודה הצפונית ביבשת, שטה על פני בּיוֹרנאֵיָה, "אי הדובים", אבל כשהנוסעים האחרים שומעים מה יעדה, הם נחרדים : "טוב, כדאי שתוציאי לך את זה מהראש .
|
|