מבוא

עמוד:13

ההמשגה של מושא המחקר מובנית באופן היסטורי . פרויד ביקש להטות מגמה זו לעבר מתודה רב - - ממדית . בה בעת הוא גם חיזק את היסודות המתודולוגיים המדעיים בקיום האנושי הממשי תוך כדי הבלטת חשיבותה של הרפלקציה על מגבלות המדע . הפרק השלישי עוסק בממד השני המשמש לתיאור היקום הפיזיקלי : הזמן . אראה את תרומתו הייחודית של פרויד להתייחסות לזמן ביקום האנושי . ההנגדה בין זמן קוסמי לזמן פסיכולוגי העסיקה פילוסופים ומדענים רבים במהלך ההיסטוריה של המדע בתרבות המערב . עמדותיהם התיאורטיות התפצלו לשתי נקודות מבט מרכזיות מסורתיות בין האובייקט לסובייקט : האחת ראתה בזמן תכונה פיזיקלית המתקיימת בטבע מעבר לניסיון האנושי והניתנת לייצוג אובייקטיבי כרצף מדיד של יחידות קבועות על פני ציר ליניארי . ההשקפה האחרת ראתה בזמן מושג רעיוני הנובע מההכרה האנושית אשר מָבְנָה את ההתנסות במציאות הריאלית של האדם, והזמן מיוצג דרך סטנדרטיזציה חברתית . אראה את הדרכים לייצוג הסדר הטמפורלי בכתביו של פרויד בעזרת מסגרת החשיבה "אנתרופולוגיה סימטרית", כלומר שילוב היברידי ורב - - ממדי בין שני ערוצים מקבילים של החשיבה על הזמן : פיזיקלית ואנושית . בכוונתי להוכיח שפרויד ביקש להתוות דרך להצבת גבול מוסכם לתפעול אנושי של זמן, שמעבר לו תוכר תפיסת הזמן כפתולוגיה . עמדה זו של פרויד, שמתחה ביקורת על משטר הזמן המוחלט והאוניברסלי, אשר אינו הפיך ובלתי משתנה, תרמה לשינוי תצורתו החד - - ממדית של ממד הזמן לתצורה של רב - - זמניות בתרבות המערב . לבסוף אצביע בקצרה על חשיבותו של דיון זה במושג הפתולוגיה על רקע המגמות המדעיות לטשטש את הסובייקטיביות האנושית ולהדיר את חוקי תחום המשמעות הפרשנית במרחב המחקר . השימוש במושג לשליטה ולהבחנה בין אנשים באמצעות הבניית מודלים של מחלה הנתפסים כריאליים, יכול לעצב תפיסה אנושית במונחים של הבדלים בינאריים בין בריא לחולה, המסווגים פסיכואנליזה ופתולוגיה 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא