|
|
עמוד:11
ההיסטוריים והחברתיים . האנתרופולוגיה הסימטרית מאפשרת לנו להמחיש את הסימטריה בין המדעים השונים בפרויקט של פרויד - שתומחש כאן באמצעות מחקרו האנתרופולוגי על הפתולוגיה . אמנם ההיסטוריוגרפיה המודרנית דבקה בפיצול תחומי המדע ושייכה את הפרויקט של פרויד למדעי החברה - ולכן נבחנה התיאוריה מהיבט זה בלבד . מטרתו העיקרית של הספר היא להציג מחדש את הפרויקט של פרויד מההיבט של העקרונות האפיסטמולוגיים המשמשים את מדעי הטבע . הניתוח מראה שדיונו של פרויד בתופעות הנחשבות לפתולוגיה נועד לשמש כתיאוריה ביקורתית על הפילוסופיה המדעית של תרבות המערב, שגיבשה את דרכה בתהליך של טיהור המדע מהיסוד הסובייקטיבי ומהחשיבה החברתית - - היסטורית . מושג הפתולוגיה מייצג יותר מכול מופע של ידע אוניברסלי ואל - - זמני על אי - - הסדירות בגוף האדם . יחד עם זאת, הקביעה מה תיחשב אי - - סדירות מותנית בקביעה נורמטיבית לגבי טיבו של טבע האדם ובקביעה ערכית שתגדיר מהם מחלה ומוות . בכך הקביעה מתנה את המחקר בהשקפת העולם של החוקר ובהקשרים חברתיים - - היסטוריים . לפיכך, במשמעות המושג "פתולוגיה" טמונה שניוּת בין האדם כאובייקט לבין האדם כסובייקט, שניות שאינה ניתנת להפרדה . היא מבליטה את העובדה שבתהליך ייצור הידע המדעי על האדם אי אפשר להופכו לאובייקט באופן מוחלט, והידע עליו מובנה מתוך עמדה של אובייקטיביות חלקית . לפיכך השימוש במושג זה הוביל את פרויד להכלאה בין אמות המידה לאמת מדעית לבין עקרונות הרמנויטיים - - היסטוריים המייצגים את ההטרוגניות של המציאות האנושית דרך רשתות קישורים חדשות . בדרך זו הוא גיבש תפיסה מדעית מרובדת לחקר האדם, הבוחנת את המציאות האנושית על היבטיה השונים . בחינת המתודה שלו חושפת את הגשרים שיצר בין תופעות והתנסות במציאות החומרית והאנושית לבין דפוסי חשיבה, ייצוג ומבני ידע המשמשים לחקירתן . פסיכואנליזה ופתולוגיה 11
|
|