מבוא

עמוד:12

הבולטים של התרבות הישראלית לעומת תרבויות מערביות אחרות הוא קיומן של נקודות השקה מרובות בין השירה העברית על כלל רבדיה ההיסטוריים לבין מערכת המוזיקה הפופולרית . מטבע הדברים, במהלך השנים חלו גם שינויים מהותיים באופי הקשרים בין שני תחומי התרבות הללו . נושא זה רחב ומורכב, ויש לו חשיבות רבה להבנת דפוסי ההתפתחות של התרבות הישראלית, אך בשל קוצר היריעה נדרש הפרק רק לכמה מנקודות ההשקה המשמעותיות עם השירה מראשית ימיו של הזמר ועד היום . תיאור יחסי הגומלין המורכבים בין המוזיקה הפופולרית לבין סוגות משיקות, ובראשן השירה, חשוב להבנת התהליכים שאפשרו את התפתחותו של הזמר כתחום יצירה עצמאי ומובחן במערכת התרבותית, אך בה בעת מקיים מגע הדוק עם גזרות אחרות של מערכת זו . כסוגה המושתתת על שתי מערכות שוות ערך, הצליל והמילה, תיאורו הלשוני של הזמר הוא חלק בלתי נפרד מהבנת אבני היסוד שמהן מורכבת התרבות הישראלית . במהלך הדיון בספר כולו מלווה תיאור קווי הלשון הנידונים בדוגמאות טקסטואליות שנועדו להבהיר את מהות התופעות ואת דרכי מימושן בזמר . במידת האפשר נבחרו הדוגמאות משירים שמידת ההיכרות עמם גבוהה, ורבים בציבור הישראלי מכירים אותם היטב עד היום . כדי לא להכביד על רצף הקריאה, ובשל מידת ההיכרות הגבוהה עם מרבית השירים הנזכרים בטקסט, נמנעתי מלצרף הפניות ביבליוגרפיות לתמלילים שניתן לאתרם בחיפוש פשוט במרשתת . המעוניינים לא יתקשו למצוא את התמליל המלא של השירים הנזכרים בספר באתרים כדוגמת "זמרשת", המוקדש לזמר העברי המוקדם וכולל גם מספר רב של הקלטות של שירים עד קום המדינה, או "שירונט" המוקדש למוזיקה בכלל, וכולל גם שירים מאוחרים יותר . הפניה ביבליוגרפית צורפה רק לשירים שוליים, מוכרים פחות, שקשה יותר לאתרם . כדי להקל על חיפוש התמלילים וההקלטות במרשתת, צוין כל יעל רשף 12

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר