|
|
עמוד:11
במקור אל מערכת ההטעמות החדשה, בניסיון לשמר אוצרות תרבות ולמנוע את התיישנותם של השירים בשל חילוף ההגייה . השער השלישי של הספר מוקדש לתהליכי השינוי והדעיכה שחלו במסורת הזמר בשלהי תקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של המדינה . בפרק 7 נסקר התהליך ההדרגתי של קבלת העברית המדוברת כאמצעי לגיטימי בכתיבת שירים מושרים . במהלך תקופת היישוב הושתתה מסורת הזמר הממוסד על עברית מוגבהת וארכאית, ולא ניתן בה כל ביטוי לשינוי העצום שחל בדרכי השימוש בעברית בחיי היום יום, עם הפיכתה ללשון תקשורת עיקרית בדיבור ובכתב . בתקופה זו יכלו קווי לשון שמקורם בדיבור לחלחל רק אל פזמון הבידור המסחרי, שלא מילא תפקיד אידאולוגי אלא היה בעל ערך בידורי בלבד . תקדים זה הוביל בסופו של דבר לשינוי גם במסורת הזמר, ומשלהי שנות ה‑‑ 40 החל להתערער הגוון הסגנוני המוגבה והאחיד שהתפתח בה בתקופת היישוב . בתהליך זה מילאו תפקיד מפתח שירי הפלמ"ח, שחוברו במקור בעבור להקות הפלמ"ח במסורת פזמון הבידור, אך הודות לפופולריות הרבה שזכו לה, הם אומצו אל רפרטואר השירה בציבור והחלו לשנות את פניו . שני הפרקים הבאים בוחנים את השינוי הסגנוני שהתפתח בזמר בראשית ימיה של המדינה באמצעות התמקדות בשירי נעמי שמר, שפעילותה היוצרת משקפת באופן מובהק את תהליכי העדכון של מסורת הזמר והתאמתה לתנאים החדשים שנוצרו עם המעבר מיישוב למדינה . פרק 8 מציג את השינוי שחל במנעד הלשוני של התמלילים שחיברה שמר לעומת דפוסי הבחירה שנהגו בקרב יוצרי הזמר בתקופת היישוב, ופרק 9 בוחן את השינויים שחלו בארגון התחבירי של תמליליה, תחילה בתקופת המעבר מיישוב למדינה, וכעשרים שנה לאחר מכן, עם דחיקתה של מסורת הזמר אל השוליים משלהי שנות ה‑‑ 60 ואילך . את הספר חותמת אחרית דבר, הנוגעת ביחסים בין השירה הקנונית לשירים המושרים בתרבות הישראלית . אחד מקווי הייחוד לשון וסגנון בזמר העברי 11
|
|