|
|
עמוד:9
של ספר זה להתמקד בממד הלשוני של סוגה ייחודית זו . נידונים בו התהליכים שהובילו להתפתחותה של מסורת לשונית מובחנת בתחומי הזמר, מוצגים מאפייניה העיקריים של מסורת זו ונסקרים תהליכי דעיכתה ההדרגתית החל מאמצע המאה ה‑‑ 20 ואילך . במוקד הספר עומדת השפה - אך אין הוא מיועד לבעלי ידע בלשני . תופעות הלשון הנידונות מוסברות ומודגמות בהרחבה, כדי לאפשר גם לבעלי ידע בסיסי בדקדוק העברי להבין את מהות הבחירות הלשוניות של יוצרי הזמר ואת המטען האידאולוגי שנשאו . פרקי הספר מבוססים ברובם על מאמרים שפורסמו בבימות שונות במהלך השנים, אך הם מופיעים כעת בנוסח מעודכן, משוכתב ומעובד מהיסוד . כל אחד מפרקי הספר מתמקד בהיבט מסוים של לשון השירים שהושרו בשלבים שונים של התפתחות התרבות הישראלית . עניינים אחדים שבים ונזכרים בכמה מקומות כדי לספק את הרקע הנדרש להבנת הנושא הנדון, גם בלא קריאה רציפה של הספר מתחילתו ועד סופו . יחד מעמידים פרקי הספר תיאור מקיף של תולדות הזמר בתקופה המכוננת של היישוב העברי בארץ ישראל קודם להקמת המדינה ובראשית ימיה . הספר מאורגן בכמה שערים תמטיים . בשער הראשון מובא דיון מפורט במסורת הלשונית שהתפתחה בזמר העברי בראשית ימיו והפכה מזוהה עמו . תיאור זה מבוסס בעיקרו על בחינה מדוקדקת של מאות שירים שנכללו בשירונים שיצאו לאור קודם לקום המדינה, נרשמו בפנקסי שירים פרטיים או הושרו במהלך ראיונות עמי . הדיון קושר בין מאפייניו הלשוניים של הזמר לבין התפקידים התרבותיים והחברתיים שמילא בחיי קהילת הדוברים בעשורים הראשונים לקיומה . פרק 1 מוקדש לסקירה היסטורית של השלבים השונים בהתגבשותו הלשונית של הזמר כסוגה מובחנת . מאפייניה הייחודיים של הסוגה מקורם בשירים שהילכו ביישוב קודם למלחמת העולם הראשונה . גיבושה לכדי סוגה עצמאית ניכר משנות ה‑‑ 20 ואילך, וראשית דעיכתה מסתמנת בתקופת לשון וסגנון בזמר העברי 9
|
|