|
|
עמוד:13
2 שתי המערכות - המכללות והאוניברסיטאות, שונות כלליות . זו מזו מבחינת משך ההכשרה, היקף הדרישות הלימודיות, מידת השילוב בין הלימודים הדיסציפלינריים במקצועות ההוראה לבין לימודי החינוך, וסוג התואר הניתן לבוגריהן : תואר אקדמי בהוראה ( . B . Ed ) במכללות, ותעודת הוראה באוניברסיטאות . ההיבט השני - שתי הרפורמות האחרונות שנערכו בהכשרת מורים בישראל : תוכנית המתווים המנחים להכשרה להוראה ודוח ועדת המומחים לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל . בהתבסס על סקירת מסלולי ההכשרה, היקף הסטודנטים הלומדים בכל מסלול ותוצרי שתי הרפורמות האחרונות, הפרק דן בכמה סוגיות עכשוויות בהכשרת סטודנטים להוראה בישראל . פרק 2 - "תבחיני קבלה לתוכניות הכשרה להוראה - מצב קיים, אתגרים ודילמות" ( ג'ודי גולדנברג ) עוסק בתבחיני כניסה לתוכניות הכשרה להוראה ובתהליך הבחירה של המתאימים ביותר ללימודי הוראה . הפרק מציג את הנעשה בארצות שונות ואת תהליכי קבלת סטודנטים ללימודי הוראה במוסדות האקדמיים בישראל . תחילה מוצג הרציונל לשימוש במערכת מיון ללימודי הוראה המתמקדת הן ביכולות הקוגניטיביות של המועמדים והן בהתאמתם האישיותית והמקצועית . מוצגים כלים שניתן להיעזר בהם במיון מועמדים, כגון מבחנים קוגניטיביים, ריאיון אישי, סימולציות, מבחני אישיות ושיטות הערכה נוספות . לבסוף מציג הפרק מערכת שפותחה בארץ למיון אישיותי‑‑מקצועי של המועמדים ללימודי הוראה - מסיל"ה, שמופעלת מאז 2016 על ידי משרד החינוך, ומובאים ממצאים המעידים על תרומתה למיון סטודנטים להוראה . הפרק מעלה גם סוגיות ודילמות הקשורות בשימוש במערכת מיון לבחירת המועמדים למקצוע לימודי הוראה . בנוסף לדילמה המרכזית לגבי 2 . ראו פרק 1 על תהליכי איחוד בין מכללות אקדמיות לחינוך ומכללות אקדמיות כלליות . מבוא 13
|
|