|
|
עמוד:14
14 אמריקה של קפקא • דוד גורביץ׳ אך גם רצון עז להיחלץ מאחיזתם הרעה . את הגרסה הרדיקלית של החילוץ נפגוש בתיאטרון הטבע בסיום הרומן . אלא שעד שיזכה להגיע אל הגבולות המיסטיים של התיאטרון, ממתין לו לנער עולם של רוע, שאותו עליו לצלוח בדרך אל הגאולה . בינתיים, נגזר עליו להישיר מבט אל שתי אמריקות : אמריקה של המרחבים והתקוות הגדולות, אמריקה של אינדיבידואליזם וחירות ; ואמריקה של קפיטליזם נצלני, שבה האני הוא רק "דבר", אובייקט בלתי נחשב במכונת הייצור הגדולה . וישנם הנופים האמריקניים הרחבים והממשיים — ניגוד מובהק לנופים המופשטים, הדחוסים, חסרי השם והתואר, שבהם מתרחשות בדרך כלל העלילות הקפקאיות ) למשל ב המשפט , וב הטירה ( . אמריקה של הנעדר היא ישות גיאוגרפית מוכרת המוצגת לכאורה בשמותיה האמיתיים — ניו – יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, אוקלהומה . ועם זאת, עדיין מדובר בהתנסות על גבול ההזיה, הוויה המתקיימת קודם כול בעולם המראות הפנימי של המספר . אמריקה נשארת ארץ אגדות מודרנית של מתעשרים חדשים ; דמוקרטיה פופוליסטית שבה הקפיטליזם נושק לפשיזם ; 15 מדינה הנאחזת באידיאל האושר 16 ומשתמשת בו כדי למחוץ את מי שלא זכה ונדחק אל תחתית הפירמידה החברתית . עוצמתה של היצירה, מורכבותה האומנותית והרלוונטיות שלה לימינו, מעלות את הפרדוקס של "פולחן קפקא" ואת האופנתיות הנמשכת שלו לאורך מאה שלמה . קפקא, אשר עולמו הוא עדות כואבת להתרסקות האמונות הישנות בדמות האב – האל, הוצג על ידי רבים ) ובמיוחד על ידי ברוד, חברו האינטימי והעורך של כתביו ( כהוגה דתי וכאדם שבידיו תרופת פלא תיאולוגית לרעות החולות של התקופה . עד מהרה הוא סומן כ"מורה הדור" 15 על הזיקה בין קפיטליזם לפשיזם, עיינו פרק 6 . 16 הזכות לאושר חקוקה במגילת זכויות היסוד ומופיעה בהכרזה על יסוד ארצות הברית, 1776 .
|
|