|
|
עמוד:15
הקריאה להפרדת המשק מן הקהילה, ליצירת "מרכז רווח" ובייחוד הדיבור על שכר דיפרנציאלי עשויים לחתור תחת חיי הקיבוץ ולהעמיד סימן שאלה על עצם הישרדותו . פיתוח פעילות של בניית רשת קשרים מצד קואופרטיב בודד, על יסוד חילופים םולידריים ובמטרה להגביל את השפעת השוק וליצור הדדיות מבלי להיעזר בעקרון כוח הסמכות הינו תוצאה של הדרך שבה חברי הקואופרטיב משקיפים על הכוחות הפועלים בסביבתם ושל מידת נכונותם לקבל על עצמם הרריות סולידרית . כשהקשרים האנכיים של סולידריות נעשים תופעה נפוצה, ניתן לצפות להשפעה עמוקה יותר על כלל החברה . Putnam ) 1993 ( מצא מיתאם חיובי ניכר בין חברות בארגונים השתתפותייםהתנדבותיים ) בעיקר קואופרטיבים ( לבין איכותו הכוללת של המנהל האזורי באיטליה . לאחרונה נערך מחקר על "הקואופרטיבים החברתיים" באיטליה 3 ) ,1995 £ Levi Montani ( . המחקר עוסק בקואופרטיבים המיועדים להכשיר מוגבלים בשכלם לעבודה יוצרת במסגרת של קבוצות עבודה קואופרטיביות מעורבות של מוגבלים ובריאים . במחקר נמצאו גישות מעניינות כלפי הקואופרציה מצד רבים מהמפעילים . בלהטם העז להתארגנות שלא למטרת תוח הם רואים את הקואופרטיב שלהם כארגון שלא יתיר תשלום ריבית על מניית החבר ואף לא יתיר חלוקת עודפים לחברים, שאם לא כן, הוא לא יהיה קואופרטיב של ממש . 4 גישה זו תורמת לקירוב המרכיב החברתי לכלכלי, דהיינו להעמקת "עיגון" היסוד הכלכלי, המסייע מצירו לחיזוק המוטיבציה הפנימית של החברים ולתפיסת הייחוד של ארגונם . הלחצים הגוברים ל"היעדר עיגון" ) disembeddedness ( המתלווים לאחרונה אל משבר הקיבוץ ,5 מעוררים תמיהה ומעלים סימני אזהרה לגבי מערכת ערכיו . את הפרטים לעסוק בפעילויות כלכליות שהמוטיבציות שלהן מאפיינות את הכלכלה עצמה . מוטיבציות אלה כונו 'אנוכיות', 'האדרה עצמית' Levine & J'ובו Caporaso, 1992 : 37 ( , הקואופרציה היא הגוף התאגידי היחידי שבבסיס הארגוני שלה כפוף היסוד הכלכלי ליסוד החברתי . משום כך דאגו המחוקקים שהכפפה זו תהיה כלולה בחוק, תוך הדגשה שיעדים כלכליים לא ימשלו בכיפה, כפי שראינו בהצעת החוק השיתופי לישראל . על בסיס אי ההכרה ברווח כעקרון יסוד, הקואופרציה מתגמלת את ההשתתפות ולא את ההון . ההון חייב לעמוד לשירות האדם כחבר ) בין כעובד ובין כצרכן ( ולא להיפך, כמקובל בדגם הקפיטליסטי . שלא כבעםק הקונבנציונלי הפועל למען רווח, ההון המושקע אינו יכול להיות קנהמידה לקבלת החלטות ואף לא קנהמידה לחלוקה אפשרית של עודפים בין החברים . ברמת הפשטה גבוהה יותר, ניהול עצמי הוגדר כחיבור של השתתפותיות מרבית, דושיח ו"התקדמות מעשית" ) מונח שמשמעותו פעולה רצופה בת שבעה שלבים, שמטרתה להבטיח לפרט ולחברה מצב מושלם של "שפיות" ( . כך, למשל, מצב של "מודעות נאיבית או פרימיטיבית" ) השלב השני התחתון בסולם ( מאפיין את מי ש"מאמינים במיתוס שעשיית רווחים הינד, תכלית חייהם . . . " ) 1982 Vanek, : 321,323 ( . התחרות בשוק מצריכה רשתות חזקות של בריתות המתבססות על סולידריות ואמון . במחקר חדש, שביקש להעריך את חשיבותם של יחסי סולידריות בהגנת הקואופרטיבים בפני השוק, טענו ,Masiero < cf Gherardi ) 1990 ( : טכנואסטרטגית תועלתית, רווחת בשנים האחרונות המגמה להציב מודל אלטרנטיבי הבנוי על השתתפות ורגישות לוקאלית . כחלק ממגמה זו החלו הוגים וחוקרים לעסוק בהיבטים של קואופרציה ובמדיניות סוציאלית רחבה יותר, ובהקשר זה החלו להפנות את תשומת ליבם לנושאים בסולידריות, אמון הדדי וקשרים חברתיים אנכיים . בין הנושאים הזוכים לדגש מיוחד נציין את עיגון ) embeddedness ( הגורם הכלכלי במירקם המקומי הספציפי; את הביזור, את ההתכוונות אל הקהילה, את האיפוק אל מול צריכה בזבזנית ואת שימור הסביבה . ברמה הלאומית והביןלאומית, מהווה "הכלכלה החברתית" במה למפגש ולדיון עבור ארגונים מגוונים שלא למטרות רווח, המתמודדים עם בעיות כלכליות וחברתיות שלא נמצאו להן פתרונות הולמים, לא עלידי המגזר הפרטי ולא עלידי מדינת הרווחה . בכל דיון בעימות שבין הפרדיגמות המקובלות לבין האלטרנטיביות מציבה הקואופרציה עניין מיוחד . ראשית, משום שיש להיזהר בחשיבה על אסטרטגיה אלטרנטיבית נוכח הניצול והשימוש לרעה מצד פוליטיקאים, בעיקר מן העולם השלישי, שהסבו נזק לקואופרטיבים . שנית, מאחר שבבדיקה מעמיקה מתגלה הקשר האמיץ שבין הקואופרציה לבין מושג ה"עיגון" ) embeddedness ( הכלכלי . כלומר, המידה שבה ההתנהגות הכלכלית מושפעת משיקולים ויחסים לא כלכליים . בניגוד לכך, מצב של "היעדר עיגון" ) Disembeddedness ( מרמז על גישה תועלתנית, שבה הכרעות כלכליות מושפעות רק מעט שבמעט מיחסים ושיקולים חברתיים . היעדר העיגון של היסוד הכלכלי ביסוד הלא כלכלי, מחייב 15
|
|