הקיבוץ, הקואופרטיב והזיקה שביניהם

עמוד:11

הרעיון שניהול המפעל יימסר לידי הפועלות עצמן התקבל על דעת כל הצדדים . . . מצב מביך ביותר נוצר כשהמפעל הוכרז כנתון ל"ניהול עצמי" עוד לפני ששיתפו את העובדות עצמן ברעיון . ג . גידול מספר החברים ב­ 0 / 90 בסך הכול < מ­ 6,021 ל­ 6,579 > באותה תקופה . ) נתונים של מרכז הקואופרציה ( . הועלתה הצעה לדגם חדש של שיתוף בייצור ) דניאל, 1985 ( שמטרתו היונה בין השאר, להקים מפעלים משותפים לקיבוץ ולמי שאינם חברי קיבוץ . ואולם, פרט למקרים בודדים, מעולם לא הוצא אל הפועל רעיון של חזית אחידה של קואופרטיבים כפריים ועירוניים . מעורבות הקיבוץ בסביבתו : חקר מקרים ניסיונותיו של הקיבוץ להנהיג שיתוף מחוץ לגבולותיו מתרכזים בשלושה תחומי פעולה עיקריים : 1 . מעורבותו באזור פיתוח . 2 . שותפות בינו לבין עובדים שכירים לשעבר . 3 . הקמת קומונות קיבוציות באזורי פיתוח . מעורבותו של קיבוץ באזור פיתוח א . קואופרטיב צרכנים בבית שאן בעת שלטונו הממושך של הליכוד, שהחל ב"מהפך" בשנת ,1977 מיקדו כלי התקשורת את תשומת­הלב למערכת היחסים השוררת בין הקיבוצים לבין עיירות הפיתוח . צוירה תמונה של קיטיב בין חברי קיבוץ אמידים, מרוכזים בעצמם, לבין אוכלוסייה עוינת ומקופחת, שרבים מאנשיה הועסקו כשכירים בבתי החרושת של הקיבוצים, תוך תחושה שמעסיקיהם מנצלים אותם . ביוזמת הוועדה למעורבות באזורי הפיתוח של ברית התנועה הקיבוצית נעשה ב­ 1981 ניסיון להקים קואופרטיב צרכנים באחת השכונות בבית שאן . פרויקט זה ביקש להתבסס על שיתוף פעולה בין השכונה לבין קיבוץ "תאום" ­ רשפים . היוזמים הציבו לעצמם כמה וכמה מטרות : לשפר את היחסים ההדדיים של קואופרטיביים שלמים, כגון שיכון עירוני ואגודות חיסכון . תיחום הקואופרציה העירונית לייצור ותחבורה בלבד מנע את הפעלתה במגוון רחב של שירותי רווחה לטובת קהילות מקומיות . ההבחנה הגוברת בין המגזר הקואופרטיבי ) המרוכז בדרך אופיינית בידי מרכז הקואופרציה ליצרנות, תחבורה ושירותים ( לבין האגף האדמיניסטרטיבי של "משק העובדים" ) שניהם תחת גג ההסתדרות הכללית ( יצרה תלות גדלה והולכת של הראשון באחרון . ההסתדרות נהיתה לגוף מנהלי נטול נכונות ויכולת לצאת בתכנית הראויה להתכבד של חינוך והכשרה קואופרטיביים . תוצאות מצב זה היו : א . צמצום הקואופרטיבים המסונפים למרכז הקואופרציה מ­ 471 בשנת 1950 ל­ 118 ב­ ,1995 כלומר ירידה של 0 / 750 . ב . גידול מספר העובדים השכירים מ­ 3,506 ל­ 8,458 ) + 0 / 1410 ( . עזה מצד פועלי הניסיון הקואופרטיבי במרחביה ) דניאל, 98 : 1972 ( שהתנגדו גם לשימוש בעבודה שכירה מבחוץ . צחוק הגורל הוא שעקרונות אלה נתמכים בידי מצדדי "הקיבוץ החדש" בימינו . הרעיון שהקיבוץ צריך להיות הכלי הראשי להשגת יעדים לאומיים, פינה במרוצת הזמן את מקומו למגוון רחב של יישובים כפריים ולהתארגנויות קואופרטיביות בערים . הרעיון המקורי של ריכוזיות תוכניתית וארגונית שנועד לקיבוץ, על­פי תפיסתו של גדוד העבודה, סלל את הדרך לשיטה ריכוזית המגולמת ב"חברת העובדים", שנוסדה ב­ 1923 על עקרונות שיתופיים כגוף הממונה על ארגון כל פועלי ארץ­ישראל . אלא שרעיון זה מעולם לא הוגשם במלואו . הקואופרטיבים העירוניים התפתחו בעיקר בענף התחבורה, וההסתדרות הסתפקה בתשלום מס שפתיים לתפקיד המרכזי שעל המגזר הקואופרטיבי למלא . היא העניקה תמיכה מוגבלת ) אם בכלל ( למפעלים הקיימים, ולא, מנעה את גסיסתם של ענפים סיממה אטומה או דרך לרבים ? חברים ב"תמוז'' בבית שמש 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא