האדם החברתי: אפשרות ריאלית או אוטופיה?

עמוד:7

התייחסות רחבה יותר . בדרך זו הייחוד אינו מתחסל אלא מקבל משמעות חדשה . מכאן, שיש בסיס לראיית הקומוניזם כחברה שיש בה ייחודים פרטיים ואף קונפליקטים, אלא שהם באים לידי ביטוי ומוסדרים באמצעות תפיסת האדם לא כיחיד מנוכר אלא כבן מינו, תפיסה שאחד מביטוייה הוא הערך שבשפת הקיבוץ ) היד . ( קרוי 'שוויון ערך האדם' . ג . הקיבוץ : ההתקרבות אל הקומוניזם וההתרחקות ממנו 1 . הקיבוץ בקומוניזם בקטע ידוע בכתבי היד הכלכליים­פילוסופיים של מארקס, מצוי התיאור התמציתי הקלאסי, המופיע בראש מאמר זה, של הקומוניזם כמציאות לא מנוכרת : הקומוניזם, בתור ביטולו החיובי של הקניין הפרטי שבבחינת התנכרותו העצמית של האדם, ולכן בתור רכישה אמיתית של המהות האנושית על­ירי האדם ובשבילו . הקומוניזם הוא אפוא שיבתו המלאה והמודעת של האדם אל עצמו כאל אדם הברתי, רוצה לומר 'אדם אנושי', כאשר שיבה זו מתבצעת במלוא העושר של ההתפתחות שער כה . קומוניזם זה הריהו זהה בתור נאטורליזם מושלם עם הומאניזם, ובתור הומאניזם מושלם הריהו זהה עם נאטורליזם . הוא הפתרון האמיתי של הניגוד בין האדם לבין הטבע, בין האדם לאדם . הוא הפתרון האמיתי למתיחות שבין הקיום לבין המהות, בין יצירת המושאים לבין המימוש העצמי, בין החירות להכרח, בין היחיד למין האדם . הקומוניזם הוא חידתה הפתורה של ההיסטוריה המכירה את עצמה בתורת שכזו . הקיבוץ בישראל הוא התצורה החברתית, שהתקרבה יותר מכל תצורה חברתית אחרת בהיסטוריה המודרנית לתיאור זה של הקומוניזם, שנכתב על­ידי מארקס . בתחילת דרכו של הקיבוץ, ולפחות עד לאחר הקמת המדינה, היו אמצעי הייצור שברשותו קניין אוניברסלי משותף לאמיתו . אמצעי הייצור של הקיבוץ היו הון לאומי שנתגלם בחפצים, אשר שימשו ליצירה ולקיום של תאים חברתיים שוויוניים ושיתופיים, בעלי משמעות כלל­יהודית וכלל­אנושית : הגשמה של הציונות כתנועת שחרור של העם היהודי ופרוטוטיפ של החברה האנושית העתידה . 30 משמעות זו היתה מחוורת לרוב חברי הקיבוץ, בדרגות שונות של בהירות . חבר הקיבוץ יצר, בעבודתו שלו ) העסקת שכירים היתה פסולה ( , מושאים חומריים, חברתיים ותרבותיים, ותפס את היחיד יכול וצריך להיות הוא עצמו, אדם אותנטי, בכל סיטואציה . 25 אלא שהם מתעלמים מהמבנה החברתי המעמדי ומהניכור המהותי המאפיין אותו, ניכור המונע אותנטיות אנושית של ממש . לא ניתן לבטל את הניכור הפסיכולוגי ללא ביטולו של הניכור המהותי . 26 4 . קומוניזם : האדם החברתי לפי מארקס, יחסו של האדם לעצמו הופך ליחס מושאי ממשי רק באמצעות יחסו לזולת . כאשר האנושיות שלו נעשית למושאו בפועל, הוא מתייחס אל עצמו כיצור אוניברסלי, אדם, ולא כפרט מוגדר ומופרד . רק כך הוא חופשי, נטול זיקות משעבדות למושאים חפציים . מאחר ופעילותו של האדם בטבע ובחברה נעשית באמצעים פיזיים, סמליים ) תרבות ( וארגוניים ­ הלא הם אמצעי הייצור, המופיעים בשמם זה מאוחר יותר בהגותו של מארקם ­ צריכים הפרטים להיות כלפיהם במעמד שווה, שותפים שווים . מאחר והקניין הפרטי יוצר מעמד בלתי שווה כלפי אמצעי הייצור השונים, הוא אינו מאפשר לבטל את הניכור . על מנת לבטל את הניכור יש לבטל את הקניין הפרטי ביטול חיובי . ביטול שלילי של הקניין הפרטי, בבחינת 'מה שאינו יכול להיות שלי לא יהיה שלך', עושה את הקניין הפרטי ל'קניין פרטי כללי', לרכוש משותף שהוא והשימוש בו מהווים מקור לקנאה בין הפרטים השונים . ביטול חיובי של הקניין הפרטי ­ במובן ההגליאני של מושג הביטול ) aufheben ( , "התגברות" עליו לא דרך חיסולו אלא באמצעות הכללתו במסגרת התייחסות רחבה יותר ­ מקנה לו משמעות שונה . ביטולו החיובי של הקניין הפרטי הוא הקומוניזם . 27 חלוקת העבודה, כל עוד אין היא נעשית על דרך החירות, "הופכת פעולתו העצמית של האדם לעוצמה זרה, הניצבת מולו, המשעבדת אותו במקום שהוא ישלוט בה" . חלוקת העבודה במובן זה לא תהיה קיימת בקומוניזם . בחברה הקומוניסטית האדם הוא קודם כל אדם ורק לאחר מכן בעל התמחות . 28 בקומוניזם תתבטל גם ההפרדה בין החברה האזרחית למדינה . שתיהן יתאחדו במערכת חברתית הממזגת ייחוד וכלליות . בניגוד לתפיסת הגל, התבונה לא תתבצר במערכת מוסדית נפרדת, בעלת יומרה לכלליות ובפועל מדכאת, אלא תאפיין את כל מערכות היחסים האנושיים, ובראש וראשונה את היחסים הנוצרים בתחומי העבודה והייצור . האם יהיה הקומוניזם של העתיד חברה נטולת קונפליקטים, מעין חברת אחרית הימים ? מארקס לא אומר זאת במפורש, אבל מצב כזה יכול להשתמע מדבריו . 29 מצד שני, ה"ביטול" ההגליאני ) aufheben ( , כאמור, אינו מבטל ייחוד פרטי, אלא כולל אותו במסגרת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא