האדם החברתי: אפשרות ריאלית או אוטופיה?

עמוד:2

מכשולים בלתי עבירים, לכאורה, בפני ההכרה האמיתית של העולם . קאנט שלל את התפיסה שהעולם מאורגן לפי איזשהו סדר טבעי ותבוני . הוא טען, כי הסדר המתגלה לנו בהתבוננותנו בעולם נאכף עליו על­ידי קטגוריות ההכרה הקיימות מלכתחילה ) אפריורי ( ושאינן נגזרות מן המציאות האמפירית . קטגוריות אלה ­ כמו תפיסת הזמן, המרחב, הסיבתיות ­ הן תנאי מוקדם לכל הכרה . הן המאפשרות לאדם להכניס סדר בעולם ) בהכרתו ( , אבל גם יוצרות חיץ בלתי עביר בין העולם, או "הדבר כשהוא לעצמו", לבין מה שאנחנו מכירים כתופעות, או "הדבר עבורנו" . ההכרה היא דואלית : היא מסדרת את העולם, אך גם קולטת אותו, לפי הסדר שעוצב על­ידי הקטגוריות הנתונות אפריורי . כלומר, חמור . ראיית הקיבוץ כדרך להתגברות האדם המודרני על ניכורו המהותי והפסיכולוגי כמעט ונעלמה מתודעת חבריו ואף התפקידים הלאומיים אינם נחשבים בעיניהם היום, כבעבר . סיסמת רוב המנהיגים ואנשי השורה בקיבוץ של היום, המאפילה על כל סיסמה או עיקרון אחר, אינה ביטול הניכור אלא "הישרדות", והכוונה במושג זה היא : קיום כלכלי גרידא, במסגרת מה שקרוי כיום "כלכלת השוק" הקאפיטליסטית . במונחים מארקסיים ) אם להקדים את המאוחר ( , הניכור חדר ­ אם כפטישיזם של הסחורה ו"םחורת הסחורות", הכסף, ואם בהתרחקות הפרט בקיבוץ מהקהילה ומוסדותיה ­ עמוק לתוך רקמותיו החברתיות של הקיבוץ, לתודעתו ולנשמתו . מן הראוי לומר, כי על ידי בחינת סוגייה פילוסופית באמצעות פרד,ננד הגל . עפ", צ,ור מאת םיברס "העולם החברתי מתנהל עפ"י התבונה" סוציולוגיה אמפירית, הדיון עוקב אחר שיטת מארקס עצמו . מארקס התייחס לניכור כתוצר של חלוקת העבודה, ביקש להביא למימושה של הפילוסופיה, קרי התבונה, באמצעות הפרולטריון,5 ואמר, כי "הפילוסופים אך פירשו את העולם בדרכים שונות, אך העיקר הוא לשנותו" . 6 השאלות העולות בעבודה זו הן : האם תפיסת האדם הלא­מנוכר של מארקס ­ האדם כבן מינו, האדם החברתי, המעצב את עצמו ואת סביבתו הטבעית והאנושית באמצעות הפראקסיס ­ אפיינה בעבר את המציאות הקיבוצית, במידה רבה או מועטה; והאם הניכור, המאפיין כיום את הקיבוץ ברמות הפרט והקהילה, מלמד על האוטופיות העקרונית של תפיסת מארקס,7 על חוסר האפשרות לגבור על הניכור, או שמא הניכור הוא תופעה מותנית בזמן ובמקום, שניתן לשנותה ולחדש את התקדמות האדם היחיד אל קיומו כאדם בן מינו . ב . מהגל אל מארקס : מידיעה ספקולטיבית לפראקסיס; ממדינה לקומוניזם 1 . הגל וההגליאנים השמאליים מקורה של תפיסת האדם כאדם חברתי < בן מינו ( אצל מארקס, היא בביקורת שביקר את תפיסת הניכור של הגל . 8 שאיפתו של הגל, כאיש הנאורות ) enieightement ( של סוף המאה ה­ 18 וראשית המאה ה­ ,19 היתה להראות כי העולם החברתי הוא תבוני; הווה אומר, מתנהל על­פי התבונה, שהיא ההתאמה בין חירות היחיד לחירות הכלל; להראות כי הסדר הטבעי, המונח ביסודה של החברה ששוחררה משלטונה של עריצות המבוססת על מסורת, הוא תבוני . בבואו לבחון את אפשרות מימושה של התבונה בעולם צריך היה הגל להתמודד עם תורת ההכרה של קאנט,9 אשר הניחה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא