דברי מבוא

עמוד:11

של מעשים ספציפיים . די בחותם שאדם מטביע על זולתו בעצם נוכחותו ובעוצמת אישיותו . אין ספק שיחק הוא מקרה כזה . כל העדים מקבוצה זו הביעו נכונות רבה לסייע לי בחיפושי ועודדו אותי בעבודתי . כבר בפרסום הראשון שעסק בנושא ההשמדה של יהודי זגלמביה ) חיבורו של נתן שטרנפינקל משנת 1946 בשפה הפולנית, ראו ביבליוגרפיה ( , הוזכרו פעילותו וגבורתו של יוזק קוזו'ך . ואולם, עד לפרסום רעים בסער, ספרה של פךדקןה מזיא, שיצא לאור בהוצאת "יד ושם" בשנת ,1964 דהיינו, עשרים ואחת שנה לאחר מותו של יוזק, לא ניתן ביטוי הולם בכתב לתקופה ולגיבוריה, כפי שמחקר זה התכוון לתארם . את ספרה של פךדקןה יש לציין בהערכה מיוחדת . פךדקןה ) לבית אוקסנהנדלר ( היתה חניכתו של יוזק בקן "הנוער הציוני" עוד בטרם התמנה להנהיגו, ולאחר שנים ארוכות של חברות קרובה נישאו השניים באביב 1943 . לאחר בואה ארצה, באביב שנת ,1944 היתה פךדקןה חברת קיבוץ תל­יצחק במשך שנים מספר . כבר באפריל 1944 פירסמה בבטאון "העובר הציוני" זיכרונות משלושה סדרי פסח שעברו עליה בימי השלטון הגרמני . במסכת הביוגרפית שכתבה מופיעים דברי יוזק כנאמרים מפיו הוא, כמובאה מפי פךדקןה . ברור מאליו כי גם אם הדברים נותרו רעננים בזיכרונה למעלה מעשרים שנה, עד להעלאתם על הכתב, אין להתייחס אליהם כאל ציטוטים ישירים . אף שהרביתי להסתמך בחיבור זה על הכתוב בספר רעים בסער, הייתי מודעת היטב לעובדה שבמקור היסטורי יחיד זקוק פרסום זה לתימוכין, שיפורטו בהמשך . מקור מרכזי נוסף לעבודה היווה מחקרו ההיסטורי החשוב ביותר של ד"ר אביהו רונן, שכותרתו יהודי זגלמביה בתקופת השואה : 5491­ 1939 ) עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת תל­אביב, יולי 1989 ( . בעבודה זו התייחסות מקיפה למגוון נושאים של התקופה באזור בו אנו עוסקים ובמרחב התחוללות המלחמה . ניכר כי המחבר היה קשוב מאד לתיאור הדרמה ההיסטורית של הקבוצות הציוניות בתוך הגיהנום המשתולל, והשתדל להביא תיאור אמיתי, לטוב ולרע, של כל גיבורי הדרמה, לפי אופיים, פועלם, סיפור מותם או הישרדותם . 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא