|
|
עמוד:9
האובייקטיבים ולאחריות העצומה ? האם הוויכוח הפנימי על תנועה "ייחודית" או תנועה "המונית" לא גרם להזנחה או לדחיית צעירים ? אינני שואל את השאלות האלה ורבות נוספות מנקודת הראות של "החכם לאחר המעשה", אלא כבודק את עצמו, בידיעת החשיבות להפקת לקחים מניסיון העבר, עבור אלה החייבים היום ומחר לקבל על עצמם אחריות להחלטות . בחיינו היינו עדים למלחמות והרס, לשנאה ואכזריות, למאבקים ולשכול וגם היינו עדים ושותפים בבנייה ויצירה ובהשגת העצמאות לישראל . בימים אלה אנו זוכים להיות עדים לפתיחת דף חדש של תקווה גדולה, בניסיון הנועז להשגת פתרונות בדרך של הידברות, הבנה הדדית ושיתוף פעולה בבנייה וביצירה . הלוואי והתקווה שבלב תתגשם ובניגוד לכל ההיסוסים והסיכונים ייפתח באמת דף חדש בהיסטוריה שלנו . בדיוק לפני שישים שנה וחודש אחד, בספטמבר ,1933 התקיימה כאן, בגבעת ברנר ) כמובן, לא בדיוק באולם הזה ( אחת הפגישות של חברי התנועה אשר היו אז כבר בארץ . היום אנו נפגשים, ומעניין חיה לו אפשר היה להציץ במבט קדימה : "מה יגידו בעוד שישים שנה, ואם בכלל יגידו ? ומה יהיו פניהם ותוכנם של העולם, הארץ, הקיבוץ ? " אני מקווה שבחודש אוקטובר בשנת 2053 יתקיים כנס כמובן, שוב כאן בגבעת ברנר . ואני מבקש לרשום לפניכם ביומן שלכם את התאריך הזה, במדויק ! לפני שאמסור את רשות הדיבור לחבר דוד טל, בשם קיבוץ גבעת ברנר המארח, למוקי צור, ליעקב שמעוני ולפוני ) אריה הראל ( , נאזין לפרקי נגינה ושירה בביצוע קלייר אורן ועודי פינטוס . לול טל ) גבעת בוגר ( גבעת ברנר גאה להיות המארחת של כנס "הבונים" . מעיון חפוז בחומר שהוגש למדתי שגבעת ברנר היתה הקיבוץ שקלט יותר עולים מגרמניה מאשר כל קיבוץ אחר בארץ . הייקים הטביעו חותמם על גבעת ברנר בכל שטחי החיים . היום, במבט לאחור על עשרות שנים, אנחנו יודעים להעריך את תרומתם הסגולית בעיקר בתחומי התרבות, האסתטיקה וההשכלה . המורשת שהונחלה לנו, לבני הדור השני ובאמצעותנו לבני הדור השלישי, היא הנכס האמיתי שניתן לסווג אותו כנכס ברקיימא לדורות ואשר עליו אתם רשאים להתגאות . אני מאחל לעצמנו שנדע להתבשם מאותה רוח
|
|