|
|
עמוד:8
תהליך מתמשך של התבוללות והתגברות האנטישמיות ורדיפת היהודים, ועליית קרנה של הקידמה ורעיונות סוציאליסטיים מהפכניים מול התעצמות מפלגות פאשיסטיות לאומניות . קשה מאוד להגדיר בקיצור את "הבונים" בתקופה זאת . מי לא התרוצץ בביתו ? הרצל ומרקס, שופנהאור, פיכטה וברנר, פרויד ופסטלוצי, גיתה וביאליק, היינה וטוכולצקי, בובר וברוכוב, דוד המלך וטרומפלדור, רמברנדט וקטה קולביץ ומי לא ? לימוד השפה העברית, הערבית ואפילו ניסיונות ללמוד אספרנטו . ידיעת הארץ, התנ"ך והמניפסט הקומוניסטי . גם בטהובן ושוברט היו בני בית . אבל אין פלא, שבזמן ריקודי ה"הורה" או סביב המדורה השתלבו שירי החלוצים ושירי רחל עם אלה הרומנטיים של "הוונדרפוגל", של "הצופים" הגרמנים, שירי המהפכה הרוסית או שירי הגעגועים הגלותיים ביידיש . התנועות החלוציות היו תנועות מהפכניות במלוא מובן המלה לא רק מבחינה רעיוניתתיאורטית, אלא בהגשמה עצמית אישית, ובזאת חשיבותן ההיסטורית . איזה שילוב נדיר של תנועה, אשר מחפשת את השורשים של העבר הנשכח, מנסה להיות שותפה בהתמודדות עם בעיות ההווה הקשות וחולמת על העתיד, על הגשמת החזון . האם במקרה צמחה תנועה זאת או היה זה צירוף של המצב המיוחד, האובייקטיבי, יחד עם ההרכב האנושי הרבגווני ? לא כל סניפי התנועה או "האגודות", כפי שקראנו להם אז, חיו דומים ושווים מבחינת ההרכב האנושי והדעות ובוודאי לא הנהגת התנועה בברלין, "הבולי" ) * Bulei ( והסניפים היותר קטנים ולפעמים קטנים מאוד, אשר בעיני הברלינאים היו ה"פרובינציה" . ומאז עברו עשרות שנים, תקופה של כמה דורות, ונדמה לי שמותר לומר על כולנו, שהשפעת החינוך התנועתי, הפעילות האינטנסיבית וה"חברותא" היתה כה חזקה על אופיו של האדם, כך שגם כאשר כל אחד מאיתנו הלך בדרכו שלו בחייו, בקיבוץ או מחוצה לו, חותמה של התקופה הזאת בוודאי מלווה אותו כל העת . היום אנו שואלים את עצמנו שאלות רבות : האם התנועה ו"החלוץ" מילאו כראוי את תפקידם בקהילה היהודית באירופה, למרות מספרם היחסי הקטן של חבריהם ? האם תנועת העבודה הארץישראלית והקיבוץ בתוכה עשו את האפשרי ואת ההכרחי ? הן היינו מאושרים על בואו של כל שליח מהארץ, אבל האם מספרם היה בהתאם להתפתחויות, לצרכים Bulei Bundesleitung .
|
|