הקדמה

עמוד:14

[ 14 ] פוגרום שגבולותיה נמצאים רק כמה עשרות קילומטרים ממערב לקישינב . המחוז היה עני מאוד, ורוב תושביו אנאלפביתים ; אמנם עתיר משאבים חקלאיים אך עובּד לא כראוי, וליהודים היה בו תפקיד בולט כבעלי חנויות וכבעלי מלאכה בערים ובעיירות או כמתווכים באזורים הכפריים יותר . למדתי את קישינב לעומק ואת מקומם של היהודים בחיי הקהילה והתרבות שלה כדי לנסות להסביר מדוע הזדעזעו יהודי העיר קשות מחומרת הפוגרום של 1903 . מה שבטוח הוא כי בחיי היום-יום שקדמו לפוגרום היו מעט מאוד סימנים אשר ניבאו התפרצות מסוג זה . הפרק שאחריו ביקש להתבונן בפוגרום עצמו מבעד לעיניים רבות ושונות . ככל הנראה הפוגרום הוא האירוע המתועד ביותר בתולדות היהודים ברוסיה, ולפיכך מגוון המקורות העוסקים בו עצום, ובכלל זה תמלילים מעדויות הקורבנות, רישומי בית משפט של נאשמים בפשעים שבוצעו בזמן הפרעות וכן קטעי עיתונות בשפות מערביות שונות וגם ברוסית, ביידיש ובעברית . כל החומרים הללו מספקים הזדמנות לחקור את ההתרחשויות בזמן הפוגרום שעה אחר שעה . למעשה, קישינב היה המקרה הראשון שאורחות חייהם ועולמם הפנימי של יהודי רוסיה נחשפו לפני קהל מערבי ; ספרים על הפוגרום נכתבו ופורסמו כבר חודשים אחדים לאחר הפרעות . בהמשך הדברים אביא תיאור על בסיס חומרים מישראל ומאירלנד, ובו אחשוף כיצד תועד הפוגרום בשתי היצירות המשפיעות ביותר שעסקו בו . היצירה הראשונה היא ״בְּעִיר הַהֲרֵגָה״, פואמה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק, שהיא בעיני רבים היצירה הפואטית המשפיעה ביותר שנכתבה בעברית מאז ימי הביניים . המילים הנוקבות שבחר ביאליק לתיאור פחדנותם של הגברים היהודים בזמן הטבח היו ונותרו סלע מחלוקת בקרב היסטוריונים, פוליטיקאים ומחנכים בישראל . נוסף על ביאליק, שחקר את הפוגרום במשך חמישה שבועות והפיק את מה שהיה ונותר התיאור המפורט ביותר של עוצמת השפעתו, אני בוחן בספר גם את יצירתו של מייקל דָוויט, שחיבר על סמך דיווחיו בעיתונים את הספר Within the Pale : The True Story of Anti - Semitic Persecutions in Russia , וקבע את הרף לתיאור חייהם של יהודי רוסיה בעיני המערב במשך כעשר שנים . בהמשך הספר מוצע לקוראים ניתוח שערכתי בנוגע לקשר בין פוגרום

עם עובד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר