|
עמוד:13
בכל אפשרות המתגלית לפתע ובכל התנאים, היא הצורה המתאימה ביותר לפתרון שאלות השליחות בתנאי המלחמה . קבוצה אחת מגוייסת לשליחות התרכזה עוד במאייוני ,1942 במסגרת הכללית במקוהישראל ובתליוסף, לאחר שהתפרקה המסגרת הכללית, התרכזה קבוצה זו במסגרת הקיבוץ בגבעתהשלושה וכן גם קבוצה שהשתתפה בסמינריון של הסוכנות להכשרת שליחים לארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה ) אפריל 1943 ( . קבוצות אלו היו הכוח שהתחיל שדירבן את מפעל השליחות . לאחר שנתדלדל מקור זה חלו הפרעות והפסקות בפעולתנו, גם העובדה ששוב לא שיתקה את היוזמה היתה קבוצת מגוייסים לשליחות, התובעת את יציאתה לייעדה לחיפוש דרכי יציאה . בהמשך העלתה ועידת הקיבוץ את תביעת השליחות . אף התביעות לשליחות רבת היקף לארצות אירופה נעשו דחופות . ראינו צורך בגיוס מיידי של מספר רב של' שליחים ואת הכשרתם לתפקידם . וכן נוכחנו כי תנאי הפעולה בתקופה זו מחייבים את הכשרת האיש לתפקיד מבחינה טכנית וכך גם זקוק השליח להכנה תרבותית ורעיונית . עברו חודשים מבלי שיכולנו לבצע את מפעל הגיוס ואת הקמת הסמינריון לשליחים . ישיבת המזכירות הפעילה בחפציבה, ב 10 11 ביולי, חידשה את תביעת הועידה והחליטה : "מטילים על המזכירות לקיים את הסמינר הרעיוני לשליחות ולפעילות תנועתית, בהתאם להחלטות ועידת הקיבוץ . " אותה שעה גייסנו מספר קטן של חברים לשליחות, כדי לספק את הצרכים הדחופים של השליחות לארצות המזרח ואת זו של הצנחות לארצות האויב באירופה . את ההכנות הממשיות לגיוס מספר גדול של שליחים ואת ההכנות לסמינר התחלנו רק בנומבר 1944 . מועצת הקיבוץ שהתקיימה ברמתהכובש, בימים 44 . 11 . 5 ,3 שמעה דין וחשבון מפורט על פעולתה של ועדת חוץלארץ, על אודות הקשרים וכן בענין השליחות והצרכים הדחופים של הגולה, והחליטה לגייס מאה ועשרים שליחים ולהכין מהר ככל האפשר את הסמינר ולפתוח אותו בינואר . התחלנו מיד בהכנות לסמינר, בהכנת המקום, בהעלאת הצעות המועמדים, בהכנת התכנית . בתוך מהלך על קיום חברי מפא"י בקיבוץ ההכנות לסמינר, בא ערעור מצד חלק חברים הסמינר, על הצורך בו ועל זכותו של הקיבוץ לקיים סמינר של שליחים . בשום שלב קודם לא בוועידה בגבעת בתר ולא במזכירות הפעילה בחפציבה, לא במועצת רמת הכובש ואף לא בשבועות הראשונים של ההכנות לא נשמע ערעור כל שהוא . כל ההחלטות בנדון זה נתקבלו פה אחד . לפני שעמד הסמינר להפתח קיימו החברים הנ"ל כינוס נפרד והחליטו על החרמת סמינר הקיבוץ . היתה זו הפעם הראשונה בתולדות הקיבק שחלק מחבריו מחליט על החרמת מפעל חיוני של הקיבוץ, שאושר בכל המוסדות המוסמכים שלו ואותו פלג אף מטיל מרות על החברים לא להשתתף בסמינר זה . מאה עשרים ותשעה חברים השתתפו במוסדות ההכשרה לשליחות של הקיבוץ, הסוכנות וההסתדרות . חמישים ותשעה מהם נמצאו כבר בשליחות . שישהעשר מהם היו על סף היציאה . ארבעהעשר מהם היו פעילים בהדרכה בנוער . חלק מהם, מפאת סיבות מיוחדות, לא יכול היה לצאת . בסיכום, אפשר להגיד שהיה ערך לגיוס 13
|

|