|
|
עמוד:10
10 ומעולם הוא לא העלה בפני את שאלת "הריגתי" ו"אשמתי" . אני יבול רק להתפלא ולהצטער על שמצא לנכון להטיל בי "אשמה" כה כבדה, מבלי לטרוח לדבר אתי כלל . אולם טענה חמורה יותר אני חייב להפנות אליכם, על שפרסמתם דברים תמוהים אלה, מבלי שמצאתם צורך לשאול אותי, לברר אתי, או לפחות לבקש את תגובתי . רק במקרה נתקלתי עכשיו בפרסום זה שלכם, ואם אינני יכול לבוא בטענה ליאיר דואר ז"ל, אני חייב להגיב במלוא החריפות על פרסום דברים חמורים אלה על ידכם, שהינם בבחינת עלילה של ממש, ללא כל בירור אתי . למקרא דבריו של יאיר דואר מתקבל הרושם כי בהיותי שליח "המוסד לעלייה בי" במצרים בשנת ,1951 פגשתי במקרה בידידי אברהם דר בחוצות קהיר, הוא פנה אלי "בבקשה לעזור לו לגייס צעירים נאמנים ומהימנים, מתנדבים למשימה לאומית מיוחדת" / ואני נעניתי לבקשתו החברית והסכמתי לעשות לו טוב, ואפילו "המלצתי" לגייס לפעולות ריגול וחבלה צעירים יהודים מקומיים" . . . זהו סתם תיאור בדיתי,שחבל כי מצאתם לנכון להדפיס אותו, אברהם דר לא הגיע למצרים בשליחות עצמו, ואני לא פעלתי על פי בקשתו של אברהם דר, או כדי לעשות טובה לידיד, ובוודאי לא אני הייתי מי שיזם לגייס את האנשים האלה . אברהם דר יצא לשליחות מסוכנת זו על דעת הממונים עליו, ואני פעלתי לפי הוראות מפורשות של המוסדות המוסמכים בארץ . בכלל, לא פעלנו אז על פי "בקשות" של ידידים, או יוזמות מקומיות, אלא יצאנו לשליחויות מסוכנות ופעלנו על פי הוראות והנחיות מפורשות של המוסדות המוסמכים ) ואני מקווה כי כך נוהגים גם כיום ( . יתר על כן,טענתו של יאיר דואר ז"ל כי "היה מוסכם ומקובל,שאין מגייסים צעירים יהודים מקומיים למטרות מודיעין או חבלה" פשוט איננה נכונה, ואם כי הוא מעיד על עצמו כי הוא "מכיר את הנהלים לגבי גיוס צעירים יהודים מקומיים למשימות חשאיות", אני מניח כי הוא פשוט לא ידע, ואולי אך לא אמור היה לדעת כי אין זה כך, ואינני רוצה לפרט כאן יותר . אך אתם הרי יכולתם לברר טענה זו לפני פרסומה ! הטרגדיה של "עסק הביש" לא נבעה מגיוסם של האנשים, או מדרך גיוסם, אלא במה שקרה במה שנים לאחר מכן . הפעלתם כצורה לא שקולה ולא אחראית של האנשים האלה,שכלל לא היתד, כוונה להפעילם כך . זה לא נעשה על ידי השליחים, אלא על ידי האנשים האחראים במדינה . השאלה "מי נתן את ההוראה" הבלתי אחראית והבלתי סבירה הזו היא מן המפורסמות, והטרידה את הנהגת המדינה ואת הציבור הרחב במשך שנים רבות, אך היא מתייחסת למתן ההוראה מהארץ על הפעולה, כמה שנים לאחר מכן, ולא לגבי הגיגיו וערעורו של יאיר דואר ז"ל על אופן גיוסם של האנשים,ועל עצם גיוסם .
|
|