|
|
עמוד:13
העלייה התימנית ומקומה בגיבוש תודעת הזכות על הארץ בתקופת העלייה השנייה 13 ב"צ דינור קובע, שבמושג "היאחזות" כלולה גם תפיסה שיש בה : מן הדבקות, מן ההתמדה, מן הרצון לקניין ולשליטה . . . זו היתד, היאחזות מחודשת . . . הקשורה בחידושן של חוויות קשות של היאחזות במלוא תוכנה הנפשי והחברתי . . . אין היאחזות באמצעות מולדת אלא מתוך חישופם של אינסטינקטים ראשוניים המקשרים אדם לאדמה . . . בתהליך היאחזות . . . היה גלום מאמץ אנושי רב להתחדשות הנפשית של היחיד . גם מבחינת יחסו האינטימי לטבע ולעבודה וגם מבחינת יחסו לזולת ולכלל בחיי יום יום . . . ובהמשך הוא כותב : . . . המציאות הזאת צריך היה לחיות בה . צריך היה להכיר אותה . . . אבל . . . אף שהכירו אותה . . . לא רצו להכיר בה; הם פשוט לא קיבלו אותה . . . אלא ראו אותה כארעי, כדבר בן חלוף, שאחת מתעודותיה . . . היא ביטולה של המציאות הזאת . . . . משמעותה היתה שינוי המציאות הקיימת ובניין מציאות אחרת מותאמת למציאות הנפשית . . . הסטייה הזאת, בין המציאות הנפשית בין עולמה הפנימי ובין המציאות של ההוויה האוביקטיבית . . . יצרה מתיחות נפשית גדולה, שלא יכלה להתקיים זמן רב 6 . . . התהליך המתרחש הוא יותר ממתיחות נפשית הבאה כתגובה ל"סתירה בין עולם פנימי להוויה אובייקטיבית"; הוא חיפוש פתרון שיהיה בו מענה לציפיות האידיאולוגיות ולתפיסת עולם שלמה . לכן, כאשר השכילו חלוצי העלייה השנייה להבין שהערבים הם בנים אוטנטיים של הארץ, הם לא יכלו להשלים עם הלגיטימיות של "הוויה אובייקטיבית זו" . "המציאות הנפשית" חייבת אותם למצוא את המבטאים האוטוכתונים האוטנטיים והלגיטימיים בתוך העם היהודי עצמו . התימנים < או לפחות דימויים של התימנים ( נמצאו מתאימים לשמש חוליה בין האוטוכתוני ללגיטימי . ואולם, המוצא האוטוכתוני, או מה שקורא דינור "דחף ההיאחזות", אינו זרם נפשי בלבד . חיפוש הקשר האוטוכתוני נובע מהקרע של החלוצים מהעולם הגלותידתי שהשאירו מאחוריהם . תפיסת העולם הציוניתחלוצית נזקקה לקשר האוטוכתוני והשתמשה בו כאלטרנטיבה "ארצית" לקשר הטרנסצנדנטי, הדתירוחני, שקיים את העם היהודי במשך אלפיים שנות ניתוק פיזי מאדמת ארץישראל . החלוצים שניתקו עצמם מעולם הגלות, רצו להתנתק גם מהקשר
|
|