|
|
עמוד:9
עם הקובץ 9 המסורתית . מאמרו נסמך על כתבים ועיתונים פנימיים של התנועה, ועל ראיונות עם ותיקי התנועה החיים בארץ . שני מאמרים עוסקים בתמורות במעמד האישה בקהילות המזרח, ובתפקידים שהנשים נטלו על עצמן במאה העשרים . רחל סימון בוחנת שוב את הסוגיה הזו בקהילות לוב, על רקע הישתנות החברה היהודית בכללותה בעקבות השלטון האיטלקי . הנשים בלוב פתחו לעצמן אפיקי פעולה חדשים בתחומי החינוך והעבודה, שנבעו בעיקר מצרכים כלכליים . ואולם, מעמדן החברתי במסגרת המשפחה והקהילה השתנה אך מעט, ובתחומים כמו השתתפות בפעילות מעורבת עם גברים או הנהגה, התקדמותן היתה איטית ומקוטעת . דוד כהן בוחן אפיק אחד מתוך תחומי הפעילות הקהילתית החדשים שנפתחו בפני נשים בצפון אפריקה הצרפתית : הפעילות הציונית . מסוף שנות ה ,20 בעקבות שליחותה של פאני וייל לצפון אפריקה והודות לעידודה, נשים רבות נכנסו לפעילות זו, בהקמת סניפי ויצ"ו ובפעילות למען הקק"ל . גם כאן מתברר לנו שההכרה בקרב הציבור הנשי בצורך בפעילות חברתית וקהילתית היתה רבה, אך לא זכתה לתמיכה מצד הגברים, שבאורח מסורתי מילאו את כל התפקידים במפעלים הציוניים . יצחק כרם סוקר את תולדות ההעפלה והעלייה הבלתי לגלית מאדמת יוון, בין השנים 4391 1947 . ייחודו של המאמר הוא בדגש שהושם בו על תפקיד העם היווני והממשלה היוונית, על העזרה הרבה שהגישו ועל התמיכה הלאפורמלית למרות הלחצים הפוליטיים שאיפשרו את מבצעי ההעפלה . היות ולא כל מסמכי הממשלה היוונית פתוחים לציבור, אין התזה של כרם בגדר מסקנה החלטית, אלא שהיא מצביעה על אפשרות הסקת המסקנה הזו, ובכך עוזרת לפתוח דיון על התפקיד שמילאו היוונים בפרשיות ההעפלה מארצם .
|
|