|
עמוד:7
עם הקובץ קובץ זה של "שורשים במזרח" מרחיב את יריעת הנושאים בהם טיפלו הקבצים הקודמים . לצד תולדות הקהילות במזרח ותולדות התנועות הציוניות והחלוציות בהן, הוא מקצה מקום נרחב יותר מבעבר לארץ ישראל ולמדינת ישראל דן בתולדות קליטתם ומעשיהם של יהודים מזרחיים בה, וכן בתולדות הקשר של גופים ישראליים לקהילות המזרחיות . גם הקהילות הספרדיות של אגן הים התיכון מיוצגות בו לראשונה, לצד הקהילות שבארצות האסלאם . לצד מאמרי מחקר, הקובץ מכיל גם עדות שהיא בבחינת תיעוד ראשוני : סיפור שליחותו של יאיר דואר ז"ל למצרים בשנות ה ,40 המסופר כשנות יובל לאחר המעשה, מתוך הזיכרון האישי ותוך שימוש בחומרים ששמר בארכיונו האישי . מאמרו של עזריאל קמון הפותח את הקובץ עוסק בעליית התימנים המוכרת כ"עליית יבנאלי" . המאמר מצביע על התבססות מיתוס התימני השורשיחלוצי, המאשר את הזכות על הארץ מתקופת העלייה השנייה ועד העלייה ההמונית עם קום המדינה . בשליחות אחרת ומקומה כנקודת מפנה במערכת היחסים בין הממסד היישובי ובין יהדות עיראק עוסק מאמרה של אסתר מאיר . המפנה מוצג עם ייסודה של התנועה הציונית בעיראק בשנת ,1942 אשר כתוצאה ממנו נוצרה מערכת מחויבויות מצד היישוב כלפי יהדות עיראק שהיתה לצעד ראשון בהכללתם של יהודי עיראק במדיניות העלייה של הסוכנות היהודית, במסגרת מדיניותה הכוללת . המאמר השלישי אף הוא עניינו ארץ ישראל ומדינת ישראל . מאמרה של רות זריז ז"ל מציג את פרשה "שחרייה", כניסיון ייחודי שאולי יכול היה להיות פריצת דרך בקליטת חלק מעולי העלייה ההמונית מארצות האסלאם בתנועה הקיבוצית . שחרייה היתה חוות הכשרה של הקיבוץ המאוחד ליד קריית גת, בין השנים 6591 1959 . מרחב פעילותם של ארבעת הנושאים הבאים הוא במאה התשעעשרה . מאמרים רבים עוסקים בתולדות היהודים בקהילותיהם, בתקופות בהן הן מתמודדות עם מודרניזציה באורחות החיים ובכלכלה ובהיפתחות אל רעיונות
|


|