הריבוד הקיבוצי במחקר

עמוד:9

) מוצרים שבגלל מוגבלותם נמצאים במחסור ( . ניתוח קהילות קיבוציות מראה שלמרות היעדר הצבר של משאבים כלכליים או יסודות בידוליים "אובייקטיביים" אחרים, המערכת הריבודית מתפתחת, מתמסדת, וגוררת שינויים חברתיים ) בן­ רפאל, ,1973 1986 ­ 1979 1976, 1973, Ben­Raphael, ( . חוקרי המשבר הנוכחי מגדירים אול השינויים המתרחשים בתנועה הקיבוצית "כמהפכה שצמחה מלמעלה" . בן­רפאל מצא שחברים בעלי הסטטוס הגבוה ביותר נוטים יותר מבני קבוצות אחרות לתמוך ברוב השינויים . תמיכה זו בולטת בעיקר ביחס לסוגיית התגמול הכספי הדיפרנציאלי, מסחור השירותים, וכן חיזוק מוסדי ] מתן יותר סמכויות ביצוע והחלטה לבעלי תפקידים ­ העורך [ . אותם החברים נטו גם לתמוך בשינוי היזמי­כלכלי ) ארגון ניהולי עיסקי ( , תוך שימת דגש בהתמחות, ניהול לפי שיקולי שוק ורווחיות, תיגמול לפי תרומה למערכת, חופש הפרט ומימוש עצמי . מסקנתו היא : "בהיבטים רבים המהפכה הלא­טוטלית העוברת על הקיבוץ, מתבררת כנישאת במידה רבה על כתפי ה"טכנוקרטים" ^ ­רפאל וגייסט, 1993 ( . להערכתו של בן­רפאל ) 1986 ( , ההבדלים הקיימים במסקנותיהם של החוקרים לגבי המערכת הריבודית של הקיבוץ נגזרים מהגדרות שונות של מושג הריבוד עצמו . לפי ההגדרה "המקסימליסטית", הריבוד מהווה היבט משמעותי של המציאות החברתית רק כאשר : ) 1 ( קיים אי שיוויון שיטתי בין בני אדם בחברה . ) 2 ( אי שוויון זה יוצר קטגוריות חברתיות בלתי רציפות . ) 3 ( קטגוריות אלה מתגבשות לקבוצות קונפליקט . ) 4 ( הקונפליקט בין הקבוצות מקדם שינויים במבנה החברה ) 1967 Tumin, ( . לפי ההגדרה "המינימליסטית'' צורות אי השיוויון והשפעותיו על המציאות החברתית כלולות במושג ריבוד ) 1974 Runciman, ( . הגדרות אלה משקפות את חילוקי הדעות בין שתי האסכולות הסוציולוגיות העיקריות בנושא הריבוד החברתי המודרני, כפי שמשתקף בוויכוח בין דיויס ומור לבין טיומין ) Tumin, Davis and Moore, 1945 ; 1953 ( . מעיון במחקרים עולה השאלה, האם המסקנות הסותרות נובעות אך ורק מהבדלי ההשקפה של החוקרים, או שמא הן מעוגנות בצורה כלשהי במציאות . נראה שהתשובות העיקריות יכולות לבוא משני כיוונים : הבדלים בתפיסת אותה מציאות, והתייחסות למציאויות שונות . בדרך כלל בעלי הסטטוס הגבוה מחזיקים בדימוי הרמוני של החברה ואילו בעלי הסטטוס הנמוך רואים את החברה כיותר קונפליקטואלית . לפיכך ייתכן שתוצאות המחקרים משקפות את נקודת הראות של אוכלוסיות שונות בקיבוץ . האפשרות השנייה היא, שהמחקרים משקפים מציאויות של קיבוצים שונים . הקיבוצים נבדלים בהרכב אוכלוסייתם, באיפיוניהם הדמוגרפיים, ברקעם התרבותי והחברתי ובמשאביהם האישיים של

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר