|
|
עמוד:7
סטראוטיפי, וביחסיהם מובעת בבירור מודעותם להיותם טיפוסים חברתיים שונים ) 1951 Rosenfeld, ( . כמחקר שנערך באמצע שנות ה 50 בחנה טלמוןגרבר ) 1970 ( את מידת התבססותה של עילית מנהלים ופעילים בקיבוצים . תוצאות המחקר הראו שבדרך כלל העילית אינה הומוגנית, רוב הקבוצות המשניות מיוצגות בה במידה מסוימת, והמחזוריות בעמדות העילית ניכרת למדי . מבחינת היחסים הבין אישיים יש חשיבות מעטה לקו המפריד בין העילית ובין החברים, ובין אחדים מבעלי התפקידים יש לעתים מידה ניכרת של מתיחות . רמת החיים הומוגנית ביסודה ולהבדלים ברמת החיים אין חשיבות מהותית בקביעת סולם הדרגות והתפקידים או ברמת ההישגים . כל ההבדלים ברמת החיים שבין חבר לחבר מושתתים על עקרונות שיוכיים, כגון גיל, מין, סטטוס משפחתי ומצב הבריאות . לפיכך ניתן לומר שלא קיימות קבוצות סטטוס מגובשות ויציבות, ובוודאי לא סגורות . לשלילת ממצאיה של רוזנפלד ע"י סלמון, מוסיפים רוזנר ואחרים ) 1978 ( האידאולוגיה הקיבוצית מתנגדת להבדלים הייררכייםחברתיים בקיבוץ . הקיבוץ מכיר בכך שיש תפקידים שונים בכל חברה,אך לא בשתי המחייב הבדלים חברתיים . אידאולוגיה זו מסתמכת על ההנחה שקיים שוויון ערך האדם, בלי קשר עם חשיבות התפקיד שהוא ממלא, ושקיים שוויון ערך התפקידים, שכולם משרתים את הקיבוץ, ) לפי כך ( הלגיטימציה של חלוקתהתגמולים הבלתישוויוניתהיא חלקית בלבד . שפר ) 1977 ( טוען שאחד התנאים להתפתחות קבוצות ריבודיות מובחנות הוא התכנסות ) convergence ( של סוגי התגמולים . אם אנו מוצאים שבמקום שבו יש תגמולים כלכליים רבים שם גם הכוח, ושם גם תגמולי הערכה ויוקרה, כי אז התרכזות כזאת של תגמולים יוצרת את התנאים להתגבשות קבוצה, שתוכל לשמור על זכויותיה לעומת תביעתן של קבוצות אחרות ותוכל לקפח אותן בהצלחה . . . . מאחר והתגמולים הכלכליים הלגיטימיים מתחלקים לפי הצורך, המוגדר על פי קריטריונים שיוכיים מתחלפים ) אישה בהריון,אדם חולה ( ,או בהתאם לכללי השוויון, הרי קשה להניח,שההבדלים שנוצרים בשל כך נצמדים להבדלים בתגמולי כוח ולתגמולי יוקרה . . . . באשר לתגמולי כוח, הללו אומנם עשויים למשוך תגמולים כלכליים בלתי לגיטימיים ) תקציבי אש"ל גדולים, שימוש ברכב ( , אולם במקרה הזה הפסדיהם בתחום
|
|