|
|
עמוד:13
בתעמולתם . מנהיגים נאציים דיברו על כך, שלמעשה, בהתנהגותן מצדיקות מדינות העולם את האמצעים שנקט הרייך השלישי כלפי יהודיו 11 . אין כל ספק, שאווירה זו השפיעה בכיוון התרת דמם ורכושם של יהודי גרמניה בפוגרום ובמכות הגדולות שהונחתו עליהם מיד בעקבותיו . , לכל זה כדאי לצרף השערה נוספת, שהועלתה על ידי שאול אש . בעת משבר מינכן הפגינו המוני גרמניה יותר מדי שאיפה ורצון לשלום ופחות מדי התלהבות מלחמתית . על כך דיווחו עיתונאים זרים וכן הדו"חות הסודיים של הס"ד . היטלר ראה בהזדמנות של עריכת הפוגרום מכשיר אינטגרטיבי לדרבון העם הגרמני לעמוד מול הסכנה היהודיתבולשביקיתפלוטוקרטית, המסכנת את קיומה של גרמניה ובה יש להילחם . ואכן, הפוגרום תואר לא רק כנקמת העם על הרצח השפל של פוםראט, אלא גם כמכתנגד לחוד החנית היהודי של ברית האויבים הקמים על הרייך 12 . לסיכום : להיטלר היה אכפת הרבה פחות מדעת הקהל המערבית . אחרי הפוגרום הוא התבטא בפני שר ההגנה הדרוםאפריקאי פירו ) pirow ( , כי ממילא היהודים ייעלמו יום אחד מאירופה 13 . הזיקה בין פוליטיקה לכלכלה לפוגרום היו הקשרים חשובים ביותר בכל הנוגע לשלבים בהתפתחותו הפוליטית והכלכלית של הרייך במחצית השנייה של 1938 . כאמור, הפוגרום היה השתוללות אנטייהודית של אנשי המפלגה, ובעיקר הס"א, ברחובותיה של גרמניה . ההיתר להשתוללות זו ניתן על ידי היטלר, ככל הנראה בהמלצתו של גבלס, במינכן, באותו ערב של ה 9 בנובמבר . אם כך, לגבלס היה חלק מרכזי ביוזמת הפוגרום ובהשתתפות המפלגה בו 14 . גבלס עמד גם בראש מסע בעיתונות בהאשמת יהודי גרמניה ובהצדקת הפוגרום . כדאי גם להוסיף כי גבלס היה הראשון שהציע הטלת קנס על יהודי גרמניה 15 . יוזמתו של גבלס מסתברת על רקע המאבקים בתוך ההנהגה הנאצית והתמרון הבלתיפוסק לשיפור מעמדו בעיני היטלר . כיום אין ספק, שיש אמת מסוימת בהבנת ההתרחשות ברייך השלישי דרך הגישה הפונקציונליסטית, הרואה הסבר לתהליכים במאבקי הכוח בין הרשויות הנאציות, הן של המדינה והן של המפלגה . המאבק הזה נערך בכל תחום : מדיניות חוץ, כלכלה, ביטחון פנים, צבא . לעתים הכריע היטלר באורח סופי, כמו בעת טיהור הס"א ב"ליל הסכינים הארוכים", ואז העניין נסגר . אבל 13
|
|