|
עמוד:11
להגדיל את הלופטוואפה פי חמישה 5 . הקו האנטיבריטי שהלך והתפתח בעמדתו של היטלר, הושפע במידה רבה מהקו הפוליטי של ריבנטרופ, שהיה אויב מושבע של בריטניה . התפיסה הבסיסית של ריבנטרופ הייתה, כי יש למחוץ את הברית הבריטיתצרפתית, לתפוס את ההגמוניה באירופה המערבית ולהתחלק באירופה המזרחית, תוך קיום יחסי קירבה עם ברית המועצות . כך, בהשפעת ריבנטרופ, העמיק זלזולו של היטלר בבריטניה, דבר שהוביל במישרין לכיבוש פראג במרס 1939 . הן עמדת הממשלות והן דעת הקהל במערב אירופה לא נחשבו בעיני היטלר, ומבחינה זאת ניתן היה לפתוח סכר בפני הפוגרום . כשבוע לפני הפוגרום התרחש אירוע נוסף, שחיזק את המגמות שצוינו לעיל . למרות שלא קשרו זאת לאירועים האנטייהודיים, אין ספק שהאירוע תרם לחירות שחש היטלר לבצע את הפוגרום וכל הקשור בו, מבלי להתחשב בדעת הקהל המערבית . הכוונה לבוררות הווינאית הראשונה, של 2 בנובמבר 1938 . להונגריה, מאז חוזה טריאנון ב ,1920 היו דרישות לרוויזיה של גבולותיה על חשבון ציכוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה . כתוצאה מכך גלשה הונגריה בשנות השלושים לחוג השפעתה של גרמניה, תוך תקווה שהרייך הנאצי יעזור בביצוע הרוויזיה . במשך קיץ ,1938 בעת שהלך והתברר שהציכים עלולים להידרש לוותר על חבל הסודטים לטובת גרמניה, העלו ההונגרים את דרישותיהם הטריטוריאליות . הדבר תאם את הטקטיקה של היטלר, להפעיל לחץ על המערב ועל ציכוסלובקיה, ואכן בהסכם מינכן הוכנס נספח שבו נאמר, כי בעיית הגבול ההונגריציכי תוסדר בשיחות ישירות ביניהן, תוך שלושה חודשים . אם לא יימצא פתרון, "תכנסו ארבע המעצמות החתומות על הסכם מינכן ) בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה ( כדי להחליט בדבר . במשך מספר ימים נתקיימו השיחות ההונגריותציכיות, אך הן התמוטטו במהרה . כעת ציפו ההונגרים לתמיכת ממשלת צימברל"ן בשאיפתם להחזיר לעצמם שטחים שהיו עד כה בתחומי ציכוסלובקיה . הם ידעו היטב, כי בריטניה וצרפת הבטיחו לציכים לערוב לגבולותיה החדשים לאחר הסדר הגבול ההונגריציכי . למרבה הפתעתם התחמקו הבריטים מכל העניין; הם נשארו פסיביים לחלוטין . למעשה, הדבר פחות מפתיע בהתחשב בקו של צימברל"ן עד כה לגבי מזרח אירופה, דהיינו, הימנעות מכל מעורבות בריטית שם . 11
|

|