|
עמוד:3
הצורך הראשוני שהביא להקמת המסגרת היה הצלה ושיקום, אך המטרה החינוכית שהוצבה הייתה שילוב הצעירים במפעל ההתחדשות הציוני יישוב הארץ וחזרה אל עבודת האדמה . תוכנית השיקום החלה בקליטה חמה, בחינוך ובעבודה ונמשכה בגיבוש הקבוצה למשימה מאתגרת, שהוצבה כאידיאל להגשמה, והיא נטילת חלק בהרחבת ההתיישבות היהודית והגנה עליה . הקבוצה הנקלטת גובשה במהלך התחנכותה כגרעין התיישבותי, לקראת הקמת יישוב קיבוצי חדש או הצטרפות ליישוב קיים . היה כאן תחכום חינוכי רב : ההתמודדות עם משבר הנתק והאובדן שחוו הנקלטים היא לא רק באמצעות הענקת אהבה ותמיכה, ולא רק באמצעות לימודים, עבודה וחברה, אלא כגולת כותרת עלידי התמודדות עם משימה אמיתית, מאתגרת ונחשבת על ידי הכל כחיונית, שהצעירים כקבוצה נוטלים על עצמם . אתגר זה הוא משימה לאומית, תרומה לחברה שעמה הם מזדהים, אך לא פחות מכך היא גם בניין ביתם, יצירת תוכנית החיים שלהם עצמם והפנמה של זהות חדשה . הקיבוץ שבו התחנכו הצעירים היה המודל וחבריו היו דוגמה לחיקוי . תוכנית חינוכית זו הלכה והתגבשה תוך ביצוע ותוך ניסוי וטעייה . היא מומשה לפי התנאים והאפשרויות והלכה והשתנתה במהלך השנים . כך הלך והתארך משך החינוך משנתיים בראשית ימי המפעל לארבע ואף לשש שנים בעשורים האחרונים . במקביל גבר חלקם של הלימודים ופחת חלקה של העבודה, עד להיעלמותה כמעט כליל . שינוי נוסף היה שילוב מודרג בלימודים עם ילדי הקיבוץ ולעתים אף לימודים במסגרת משותפת מלאה . ראוי גם לציין את תוכנית האימוץ או האירוח של החניכים במשפחות של חברי הקיבוץ, שהוכנסה במהלך השנים . התקשרות זו חיזקה את התמיכה הרגשית בחניך כפרט וקרבה את חברי הקיבוץ לעולמם האישי, המשפחתי והתרבותי של החניכים . בחלוף הזמן הלך וקטן שיעור המצטרפים מקרב החניכים למשימות החלוציות, ובעשורים האחרונים, עקב השינויים בחברה הישראלית, בקיבוץ ובצורכי החניכים, התבססה התוכנית בעיקר על מתן בית, חברה ומסגרת לימודים למתחנכים . ראשיתו של מפעל זה בשנת ,1933 עם התגברות האנטישמיות בגרמניה וראשית נישולם של צעירים יהודים ממסגרות החינוך וממקומות העבודה . התנועה הקיבוצית, בתמיכת מוסדות היישוב והתנועה הציונית, נענתה לרעיון שהציעה רחה פריאר, וכך בפברואר 1934 הגיעה מגרמניה ונקלטה בעין חרוד חברת הנוער הראשונה וכעבור חודשים ספורים הגיעה ונקלטה בקיבוץ רודגס שישב ליד פתח תקוה ) לימים קיבוץ יבנה ( חב . ת הנוער הדתית הראשונה . אלה היו הפעולות המשמעותיות הראשונות של מפעל עלייתהנוער שבראשו הועמדה הנרייטה סאלד, אישה רבת פעלים ותושייה, בעלת רגישות אנושית ותובנה, ו'נוכית . בשנים הראשונות כל חברות הנוער היו מגרמניה . לקראת פרוץ המלחמה נקלטו גס בני נוער ממדינות אחרות, בעיקר מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה, שהנאצים השתלטו עליהן . עד פרוץ מלחמת העולם השנייה נקלטו כחמשת אלפים צעירים במסגרת זו . במהלך המלחמה נקלטו קבוצות של פליטים שהצליחו לצאת בדרך לא דרך מאירופה הכבושה ) ילדי טהרן, ילדי טרנסניסטריה ועוד ( וגם מארצות ערב הסמוכות . בשנות המלחמה גם נקלטו לראשונה קבוצות של נוער מן הארץ, במיוחד נוער עובד
|

|