|
|
עמוד:5
לרוב מתוך אילוץ . קליטת חברת נוער וחינוכה נתפסו כחלק מהתפקיד המשימתי שנטל עליו הקיבוץ ביחס לחברה הישראלית : לסייע לצעירים שחיו בשולי החברה הישראלית להתקרב אל מרכזה ולהשתלב בה כחברים שווי ערך ותורמים . זו הייתה גם אחת הדרכים של הקיבוץ לקיים קשר עם אותם רובדי חברה שמגעו עמם היה רופף . בתוך כך היה חשוב לחברי הקיבוץ לתת הזדמנות לבניהם הצעירים להיפגש עם נוער ישראלי אחר . המחלקה לעלייתהנוער של הסוכנות היהודית הייתה הארגון המתווך בין החברה הישראלית והיהודית על מוסדותיה, לבין התנועה הקיבוצית והקיבוץ הקולט מצד אחד, והחניכים מצד אחר . התוכניות החינוכיות עוצבו במשותף עלידי מחנכי עלייתהנוער והמחנכים בקיבוצים; עלייתהנוער גייסה את החניכים, סיפקה משאבים כגון כספים לבנייה, ציוד אישי וחומרי לימוד, וסייעה בעצה ובהדרכה למחנכים וגם לחניכים בהתמודדותם עם הקשיים הלא מעטים שבהם נתקלו . את כל זה היא עשתה באמצעות אנשי הקליטה, הכספים, החינוך, הסיעוד והטיפול הנפשי שלה . היא הייתה אפוא גורם מתווך חשוב בין המעורבים השונים ) כולל הורים ( במפגש אנושי וחינוכי רב פנים זה . במפגש עם נציגי קיבוצים מועמדים לקליטה בשנת 1939 אמרה הנרייטה סאלד = "נוכחתי לדעת שבלי המשקים לא היינו יכולים מעולם לפתח את התנועה הזאת ] עלייתהנוער [ . אינני יכולה לתאר לעצמי שאפשר ליצור תנועה כזאת על ידי מוסדות . תנועתנו מדגישה את הרוח הארציישראלית, רוח השפה, רוח החיים . רק חיים חברתיים יכולים לעזור לילדים אלה" . ) מובא בספר "נוער בונה ביתו" מאת חנוך רינהולד ( . מפגש זה, לצד הרצון הטוב, הידע והמאמץ הרב שהושקעו בו והניבו הישגים חינוכיים מופלאים, היה כרוך כמו כל מפגש אנושי ממושך ומורכב בקשיים לא מעטים, טעויות ואף כישלונות . כך, העדפת הקבוצה על היחיד פגעה ביחידים לא מעטים שלא זכו לתשומת לב או אף נודו ויצאו כשכעס בליבם; ההעדפה רבת השנים של העבודה על הלימודים, לא אפשרה לרבים למצות את יכולותיהם וסקרנותם; היעדר הכשרה מקצועית ותעודת בגרות, בתקופות שבהן הן היו חיוניות להשתלבות בוגרים בעולם העבודה, הקשה על לא מעטים בהמשך דרכם 1 ההימנעות משילוב לימודי וחברתי עם בני הקיבוץ במשך שנים ארוכות פגעה גם היא רגשית ולימודית . כך, לא תמיד ידע הקיבוץ הקולט להתמודד עם השוני התרבותי של המתחנכים, להתחשב בו ולקבל אותו . היקף הקליטה בתוכנית חינוכית זו והיקף ההיקלטות של בוגריה בקיבוצים מעיד על תרומתה . בסך הכל התחנכו במסגרת זו כ 55,000 בני נוער . בוגרי עלייתהנוער הקימו 26 קיבוצים וב 50 קיבוצים נוספים נמנו בוגרי עלייתהנוער בין המייסדים . בראשית שנות השמונים היו כ 4,000 חברי קיבוצים בוגרי עלייתהנוער, רובם היו גם בוגרי חברות נוער . בסקרים ובמחקרים השונים שנערכו במהלך השנים ביטאו בוגרי חברות הנוער שיעור גבוה מאוד של שביעות רצון מהחינוך שקיבלו במסגרת זו, גבוה יותר מבכל מסגרת חינוך אחרת של עלייתהנוער, והחוקרים הצביעו על היתרונות החינוכיים שלה .
|
|