|
|
עמוד:4
וצעירים נזקקים . בתום המלחמה נקלטו במספרים גדולים ילדים ובני נוער ששרדו את השואה ותהליך השיקום שלהם היה קשה וכואב . עם הקמת המדינה וגלי העלייה הגדולים שהביאה, החלו להיקלט בחברות הנוער גם נערים ונערות שעלו עם הוריהם; בעיקר כאשר המשפחה התקשתה לעמוד בתנאי הקליטה ולמדינה היה קושי לספק תנאי חינוך הולמים בישוביהם הזמניים ) מחנות עולים, מעברות ( או החדשים ) עיירות פיתוח ( שבחם הס ישבו . אז גם החלו להיקלט בני תרבויות לא אירופיות במספרים גדולים, ונוצר מפגש שלא היה קל לקולטים, לנקלטים וגם להורים . עד ראשית שנות החמישים היו חברות הנוער מסגרת הקליטה העיקרית של חניכי עלייתהנוער . בתקופת השיא, בסוף שנות הארבעים וראשית החמישים, התחנכו בחברות הנוער בכל עת כ 7,000 חניכים . עד ראשית שנות השישים היוו חניכי חברות הנוער כשישים אחוז מסך כל חניכי עלייתהנוער למן הקמתה . מרבית החניכים בחברות הנוער עד סוף שנות השישים היו עולים, אך עם צמצום העלייה קטנה והלכה גם הקליטה בחברות הנוער . עניינם של הקיבוצים בחברת הנוער הלך ופחת גם הוא בשנים אלה בשל מיעוט הנכונות של המתחנכים להמשיך בדרך הקיבוצית ואילו הצעירים מצאו פחות עניין בהתחנכות בחברת נוער בשל היעדר חינוך מקצועי או תעודת בגרות . בשנת 1972 הכריזה עלייתהנוער על תוכנית מקיפה לקליטת נוער המצוקה יליד הארץ . המפנה התחולל עקב התעוררות המודעות הציבורית לפערים הכלכליים והתרבותיים המתרחבים בין ותיקים לחדשים ובין אשכנזים למזרחיים . מתוך הכרה בחשיבות הלאומית של המשימה גדלה, לאחר היסוסים ודיונים רבים, נכונות הקיבוצים לקלוט . מפעל חברות הנוער קיבל תנופה מחודשת . מאז ועד סוף שנות השמונים מרבית חברות הנוער הורכבו מילידי הארץ שגדלו במשפחות מצוקה והיו נתונים לסכנת הידרדרות חינוכית בסביבה שבה גדלו . גם אם היה ברור שחינוכם בחברת הנוער לא יביא להצטרפותם לקיבוץ שוכנעו הקיבוצים בצורך להתמודד עם המשימה הלא קלה של חינוכם ושל הצעת בית שני להם . בינתיים גם הוכנסו בבתי הספר הקיבוציים לימודי מקצוע ולימודים לבגרות . בראשית שנות התשעים החלו קיבוצים שונים לקלוט, במסגרת חברות נוער או במסגרת חינוכית אחרת, אך לפי דגם דומה, עולים צעירים מחבר המדינות . כותבת על כך תקוה שריג ב"שיטים" = יומן בית השיטהב 1984 . 2 . 24 : "אמת, רובם של מאות חניכי חברות הנוער, 21 במספר, לא נשארו בתוכנו, גם לא בקיבוץ בכלל . אבל כולם היו בבוני בית השיטה, הן במובן הפיסיכלכלי, הן במובן הערכי . חינוכם היה מלח חיינו . הם וכל האחרים שקלטנו בהמונים, כמעט "מהודו ועד כוש", שסופות המלחמה עקרו מארצותיהם, היו טעם הקמת המדינה . . . ביתהשיטה, כישוב היהודי בארץ כולו, לא יתוארו כלל בדמיון בלעדיהם" . מראשיתה ראה הקיבוץ במסגרת זו לא רק תרומה לצעירים הפגועים ולחברה הישראלית ההולכת ונבנית אלא גם ערך חשוב לעצמו משאב להתרחבות כאשר התדלדל מאגר הנוער החלוצי בגולה . מראשיתה הייתה חברת הנוער עבור הקיבוץ גם ראי לבחינת דרכו, ערכיו ואורחות חייו, באמצעות הדרך שבה התמודד עם אותם נערים ונערות, אשר במובנים רבים היו אחרים מחבריו והגיעו אליו
|
|