|
|
עמוד:10
היה ביטוי נוסטלגי לחוויות אישיות שחלפו ואינן עור . אבא נתארס יותר נכון; ארסו אותו בהיותו בן 31; אמא הייתה אז בת 12 . כעבור חמש שנים נישאו . הוא סיפר לי בבדיחות הדעת על מבוכתו הנערית, עת הגיעו באחד הימים הורי הכלה, עם הכלה, לביקור אצל הורי החתן ) לא אצל החתן, חלילה ! אבא לא הכיר את אמא ער לחתונה ( . אבא הציף מבעד לחלון, ולפי הילוכה החגיגי של החבורה הבין שמובילים את הכלה . העניין לא עורר בו כל סקרנות רק מבוכה; ומבלי לחשוב הרבה רץ אל הדלת האחורית של הבית, פתח אותה בבעיטה ברגל ) הדגש היה על הבעיטה ( וברח אל הבחורים שבבית המדרש, ללמוד . אבא הירבה לספר על פגישות עם אנשים שונים ומוזרים שהיו מתארחים בבית סבא אביה של אמא בשנים בהן הייתה משפחתנו סמוכה על שולחנו . היו ביניהם שד"רים ) שליחי דרבנן ( , אנשי ה"חלוקה" מארץישראל . עצבות נוסטלגית הייתה מתלווה לסיפוריו על חוויותיו בעולם החסידים והחסידות . השנים, כאמור, היו שנות המלחמה, והרבי מבאיון, שאבא היה מחסידיו, ברח עם פרוץ המלחמה לווינה וערך שם גלות . בזיקתו של אבא לרבי שלו ולהוויה החסידית היה לא מעט מן ההתמכרות . בעבר, בטרם פרצה המלחמה, היה נוהג לנסוע לשהייה של שבוע ימים אצל הרבי פעמיים בשנה בחנוכה ובחג השבועות . בהתכנסויות אלו של החסידים היה משום בריחה מעולם המציאות הגשמית, מדאגות פרנסה וטרדות המשפחה, אל מיציאות אחרת, נעלהבהפלגה לחידושי תורה ולעולמות רוחניים ועם זאת רוויה שמחת חיים של מפגש החברותא על כוסית הי"ש, וריקודים בהתלהבות עד כלות . אך אבא, החסיד, לא השתייך לסוג המוגדר "חסידים שוטים" . היה לו יחס של הערצה לרבי על שהיה גדול בתורה; וכשבשושלת הרבנים חלה ירידה מבחינה זו, נחלשה גם התלהבותו החסידית . גם בסיפוריו מהווי החסידים בימי הזוהר לא נמנע מלהתבדח על טיפוסי חסידים מוזרים, ועל תופעות לוואי של מאבקים בין כיתות שונות שלא הוסיפו כבוד לחסידות; כגון הסיפור על הז'נדרם שהוצב בבית הכנסת בעת קריאת התורה בשבתות, על מנת להשגיח שיאמרו תפילת "מי שבירך" לצאר, לאחר שחסידי רבי אחר הלשינו על החסידים של אותו בית כנסת שאינם נוהגים כך . עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט ,1914 היה קיים עדיין במזרח אירופה עולם יהודי שלם . הייתה יציבות מסוימת בחיי הציבור היהודי באימפריה הרוסית, וזאת הודות לכך שהיהודים היו מרוכזים ברצף טריטוריאלי באזורים שהוגדרו בחוק הצארי כ"תחום המושב" . בזכותה של מעין אוטונומיה פנימית בארגון הקהילתי, ובעיקר וזה החשוב ביותר הורות לקיום מערכות חינוך ולמידה עצמאיות, היה בכוחה של התרבות היהודית להתפרץ בעוז שכזה באותה תקופה . מלחמת העולם הראשונה והמהפכות הלאומיות והסוציאליות שהתחוללו בעקבותיה, ובמיוחד מהפכת אוקטובר הבולשביקית, הנחיתו את
|
|