|
|
עמוד:7
ואחי הבכור ) ולימים גם איתי ( , ויכוחים שאמנם היה בהם להט רב, אך מעולם לא התנהלו בקנאות פנאטית . אני, הילד, הייתי עד הקולט הדם של ויכוחים אלה . בגיל שלוש התחלתי את לימודיי אצל מלמד דרדקי ב"חדר" . ה"זמך הראשון שלי היה בין פסח לראש השנה . במרבית ימי ה"זמן" הזה אני זוכר עצמי שוהה, פרט לימי גשם, בחצר הגדולה והריקה שמחוץ ל"חדר"; חיל רב בלימודים לא עשיתי . איני זוכר שעניין זה הטריד את המלמד, ואפילו אבי כאילו לא הרגיש בכך . אולם כשהגיע ה"זמן" השני, של הסתיו והחורף, לא נותרה לי כבר כל ברירה והובאתי אל שולחן הלימודים . למידת הקריאה הייתה לפי שיטת "קמץ אלף או", והכתיבה על ידי עיקוב בדיו על גבי האותיות שכתבן המלמד בעיפרון . כן למדנו עלפה את הברכות שיש לומר על פירות, ירקות, על רעמים, קשת בענן וכד'; וגם קריאת שמע, "מודה אני" וקידוש לליל שבת . באותה שנה, ואולי בזו שלאחריה, כשכבר ידעתי לקרוא, החלו ללמדני חומר מספר "ויקרא" . לאחר זמן לא רב נשלחתי ללמוד אצל מורה לא מלמד שבמרכז הוראותו עמדו עברית ודקדוק, לימודים שהיו כבר מאותות הזמן המודרני; מאוחר יותר התחלתי ללמוד גם רוסית . מעתה ואילך הגעתי להיכרות קרובה יותר עם יצירות של סופרים ומשוררים בעברית ובאידיש . אולם את הקרבה הממשית לספרות רכשתי בעיקר בבית, בחוג האחים והאחיות וחבריהם . באותן שנים היו מרבים לקרוא את שלוםעליכם, והיו צעירים שגם ירעו עלפה רבים מסיפוריו הקצרים . הצעירים היו מתכנסים בשבתות אחר הצהריים, יושבים במעגל, מפצחים גרעיני חמניות ומאזינים לסיפוריו של שלום עליכם . ואגב, סיפורים אלה היו שגורים גם בפיהם של שוליות בעלי המלאכה סיפורים אשר דיברו אליהם בשפתם, ותיארו בצורה חיה ורווית הומור ועצב את ההוויה היהודית של הימים ההם, שבולם היו מעורים בה . כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הייתי בן 9 . בית הכנסת שאליו הייתי הולך עם אבי להתפלל "מנחה" ו''מעריב" היה סמוך לביתנו . בהפסקות ש''בין מנחה למעריב", העת לשיחות חופשיות של המתפללים, הייתי נדחק בין רגלי המבוגרים ומאזין למוצא פיהם . כאן נחרתו בזיכרוני אירועי מלחמת העולם על תהפוכותיהם . אבא היה אדם ער מבחינה פוליטית והיה ספוג שנאה ל"פוני גנב" זה היה בפי היהודים הכינו לרוסים השנואים . לעומת זאת היה נאמן לקיסר האוסטרי פרנץיוזף, שכינויו בפי היהודים היה קיר"ה ) קיסר ירום הודו ( . אהדת היהודים הייתה נתונה לקיסר זה משום שנחשב מיטיב עם היהודים; ואולי גם משום שרוב "חצרות" הרבנים המפורסמים של הימים ההם היו בתחומי הקיסרות האוסטרית . אולם בעיקרה נוצרה אהדה זו לאוסטריה בגלל היחס הסובלני למיעוט היהודי באזורי הספר של קיסרות רבלאומית זו;
|
|