|
|
עמוד:6
בשל כך, וכן בשל עיסוקו של אבי ב"כלי קודש" שרב וחזן הייתה משפחתנו במקומה החדש סגורה בתוך עצמה, במנותק כמעט משאר יהודי המקום . אבי יצחק, כשלא היה טרוד בענייני פרנסה, היה נוהג ללמוד תורה . עסוק היה בתלמודו עד מאוחר בלילות כשהוא עומד נשען אל השולחן, וכשחלה ילד מן הילדים ) מחלות ילדים לא חסרו, ורופא לא היה בעיירה שלנו ( היה אבא נשאר ער כל הלילה לשמור על הילד החולה, וממשיך בתלמודו . בהוויית הבית שלנו הייתה מקופלת בל מסורת החיים היהודיים עליה מספרת הספרות שלנו . החיים המשפחתיים היו הדוקים מאור ומושתתפים על יחסי כבור ואהבה הדדיים ) אף שהגדרה כזו אינה רלוונטית למושגים של הורי בימים ההם ( , ועל דאגה מסורה ללא גבול לבריאותם, ללימודיהם ולאורח התנהגותם של הילדים . היה קיים בביתנו פולחן השבת והחג על הטכסים, המנהגים, הנוחלים והתבשילים הקשורים בהם . ואף על פי שאלה חזרו ונישנו משבת לשבת ומחג לחג חויתי אותם מדי פעם, כאילו, מחדש . לביתנו היו מזדמנים לעיתים קרובות ולשבתות במיוחד אורחים עוברי אורח מעיירות וערים רחוקות . בימים ההם היה מקובל שיהודי הבא לעיירה שואל על מקום מגוריו של הרב או השוחט, וכדבר מובן מאליו בא להתארח אצלם, וכמובן חינם אין כסף . היו שהציגו עצמם כ"אייניקלאך" נכדיהם או נכדי נכדיהם של הבעלשםטוב או של רבי בעל יחוס גדול אחר, ובזכות היותם באלה היו נודדים מעיירה לעיירה ואוספים כסף למחייתם . נודדים כאלה ואחרים היו מזדמנים לביתנו, והיו מלעיטים אותנו הילדים בסיפורי חסידים שלהם על רבנים אנשי מופת, ועל הנסים והנפלאות שחוללו . באווירה זו של מורשת, מנהגים ומסורת שנתגבשו במשך דורות, חייתי את שנות ילדותי, עד שבהיותי בן 4ו עברה המשפחה מקורנשטי לעיר חוטין . העיירה קורנשטי הייתה קטנה, כאמור, ולא מפותחת . לא היו בה ספריות, לא בעברית ולא באידיש . ספרים, באידיש בעיקר, היו מובאים מערים אחרות והיו מועברים מיד ליד . אולם בתקופה זו של ימי ילדותי ונעורי כלומר, שני העשורים הראשונים של מאה זו הייתה הספרות העברית והאירית בשיא פריחתה ושגשוגה; והשפעתה של הספרות ה"כפולה" הזאת פרצה לרחוב היהודי, הרוותה כביכול את האוויר שבו, ואף לעיירה הקטנה קורנשטי הגיעה . צעירים, אחים ודודים אשר יצאו מעיירה זו ללימודים מי בישיבה של הרב צירלסון בקישינוב ומי ללימודי חולין בגימנסיות היו באים לביקור ומביאים איתם משבי רוח חדשים מהעולם היהודי הגדול . הייתי מוקסם מהתלהבותו של דודי ראובן ) אחי אמי שלמד בישיבה ( , בעת שקרא לפני אחי הבוגרים משיריו של ביאליק, אף שלא הבנתי דבר מתוכנם . גם אבי, שהשבלתו הייתה תורנית, נפתח למשבירוח ספרותיים אלה עם שלא נפגעה בשל כך כהואזה דבקותו באורחות אמונתו ודעותיו . לעיתים פרצו ויכוחים סוערים בין אבא לבין דודי
|
|